הַשִּׁיר מַפְצִיר,

אֲבָל לא.

לא הַצַּלַּחַת שֶׁנִּפֵּץ אָבִי

לא הַגַּב הַקָּפוּא שֶׁל אִמִּי

לא הַקִּיר שֶׁבּוֹ הֻטַּח ראשָׁה שֶׁל אֲחוֹתִי.

קְצֵה הַשּׁוּרָה מְפַרְפֵּר כְּפֶצַע

שֶׁעוֹד לא נִפְתָּח.

אֲנִי סוֹגֶרֶת.

אֶצְבָּעִי עַל הַמִּקְלֶדֶת הוֹלֶכֶת אֲחוֹרַנִּית.

מַפְצִיר בִּי, מַפְצִיר בִּי הַשִּׁיר.