אימא שלי מתה לפני 10 שנים בערב ראש השנה ואני רוצה לומר לכם שאם אימא שלי הייתה יודעת שהיא מתה היא הייתה מאד מרוגזת מזה. לאימא שלי אסור היה למות אף פעם כי מספיק שהגרמנים יימח שמם רצחו לה את המשפחה - הורים, אחיות ואחיינים. הנכון זה שהיו כל מיני דברים שכמעט הרגו אותה כמו שלא היה מספיק כסף,  שאבא לא עשה דברים כמו שצריך ולא בא לאנשים כמו שהבטיח, אבל בעיקר בעיקר הייתי אני זו שבגללה היא תמות, כי אני לא אכלתי מספיק ולא גדלתי והייתי נורא רזה וזה היה נורא בושה שכולם יחשבו שלא נותנים לי אוכל בבית.

אז נכון שהיא מתה זקנה מופלגת והלוואי על כולנו, והנכון שככה זה בעולם ושכולם מתים בסוף, אבל איכשהו אני לא בטוחה שהיא יודעת את זה.

(יוטה גרינפלד, 10.8.2012, נכתב לאחר ביקור ב"מליאה" של תיאטרון החדר)