הצטרפו לאיגרת השבועית

מתי הוא הזמן הנכון ביותר ליצירה? בהנחה שאין אנו שרויים במצב של התנגדות, עכשיו הוא הזמן.


ביום שני, 6.9.2010, בשעה 20:30, התקיימה בתיאטרון הסמטה ביפו "מונודיא 2010", ערב מונולוגים-דיאלוגים, שכתבו וביימו חברי קבוצת המנחים, מחזור 13, וביצעו חברי קבוצת המשחק של תיאטרון החדר, מחזור 57. הנושא המרכזי של הערב: "חוויה מקומית", קטעים שמתייחסים אל הזמן והמקום שבו אנו חיים. הרצף מתחבר לתמונת פסיפס מקומית אקטואלית. הערב החל ברצף חימום שביצעו השחקנים בנוכחות הקהל. לאחר מכן החל רצף הקטעים. בשבועות הקרובים אנו מביאים, בכל פעם קטע מתוך הערב.

 

2. מעגלים

לידת תיאטרון, דרמה, סיום ופתיחת מעגל חדש, בהערות בימוי ובתנועה בלבד.

כתיבה ובימוי: שחר גבאי. יוצרים מופיעים: בן פינס, יפעת אהרוני.  

(נכנס בן. עומד ליד הכיסאות בשמאל במה.

הדמות המופיעה מבצעת את הוראות הבמה ללא שום הבעה בפניה

אבל יש לצפות שיתרחש בה מאבק פנימי

שאותותיו יכולים לבוא לידי ביטוי בתגובות זעירות)

 

 

בן:

עוד חמש שניות.

יש לקרוא את הטקסט באותה הנימה, ללא שנויי עוצמה וגובה. פתח סוגריים, דמות א' תציין את סימני הפיסוק, סגור סוגריים. חושך. צליל של פעימת לב... שקט.

 

דמות א' קוראת את הטקסט.

דמות ב' היא הדמות המופיעה

(יפעת קמה ממקומה. נושאת בד שחור),

ממוקמת בנקודה כלשהי על הבמה

(יפעת הולכת למרכז וניצבת פנים לקהל).

הדמות המופיעה מכוסה בבד

(יפעת מכסה עצמה בבד).

ניתן להבחין רק בְּצוּרָה. בְּחוֹמֶר.

צליל של פעימת לב... שקט.

 

חשיפה איטית של איברי הגוף:

כף רגל ימין.

רגל ימין.

כף רגל שמאל.

רגל שמאל.

אגן, עד לטבור.

חשיפה של כל הגוף עד לצוואר.

השהייה של שתי שניות.

הסרה מהירה של הבד מעל הראש.

צליל של פעימת לב... שקט.

עיניה של הדמות המופיעה נפקחות לאיטן. מצמוץ אחד.

הדמות המופיעה מביטה קדימה.

המבט עולה מעט מעלה ובחזרה. ימינה ובחזרה. שמאלה ובחזרה.

ידה מגרדת ברקתה, סומכת אצבע ואגודל אל הסנטר.

הדמות המופיעה מהרהרת. היא פוסעת פסיעה קלה ימינה ובחזרה.

פוסעת שמאלה ובחזרה.

הדמות המופיעה מהרהרת. פוסעת קדימה וחוזרת. נסוגה אחורה וחוזרת.

הדמות המופיעה מהרהרת.

צליל של פעימת לב... שקט.

הדמות המופיעה מציגה את מצבי הנפש הבאים:

חדווה, עצב, תסכול, זעם, אושר, בכי, צחוק. שתיקה.

הדמות המופיעה מהרהרת.

עיניה של הדמות המופיעה נעצמות לאיטן.

הראש נשמט אל עצם החזה.

השהייה של שתי שניות.

משיכה מהירה של הבד לכיסוי הפנים.

הסתרה איטית של איברי הגוף: הצוואר, הגוף עד לטבור, אגן, רגליים.

הדמות המופיעה מכוסה כולה בבד. ניתן להבחין רק בצורה, בחומר.

צליל של פעימת לב... שקט.

הדמות המופיעה הולכת אל דמות א' עומדת לצדו.

(יפעת הולכת אל בן. היא מוסרת לו את הבד. הוא מוסר לה את הקלסר. היא פותחת קלסר)

 

יפעת:

עוד חמש שניות... (ממתינים חמש שניות)

יש לקרוא את הטקסט באותה הנימה.

פתח סוגריים, דמות א' תציין את סימני הפיסוק, סגור סוגריים.

חושך. צליל של פעימת לב... שקט.

דמות א' קוראת את הטקסט.

דמות ב' היא הדמות המופיעה, ממוקמת בנקודה כלשהי על הבמה

(בן הולך למרכז ועומד פנים לקהל).

סוף נקודה (יפעת סוגרת קלסר).

(יוצאים)

לאיגרת השבועית של 2010 . 9 . 29