אבן נופלת

אל מים שקטים,

מי יושיט לה אור?

יקוננו דפנות בור.

והנה הוא עולה

ובהרף - אותה מעלה,

אל נס ריבוא נגוהות,

וגליהם,

שברי ומִשְׁבּרי גוניהם,

שוטפים, שוצפים,

קמים עליה בסנוורים...

פלי אבן,

ברחי מן האור,

כפונה במר בור

רדי לעומקו.

כי תגיעי, תגעי, תטבלי במים,

כי אור מחשכים יעטפך בשתיקתו