הצטרפו לאיגרת השבועית

בתחום האירוע האמנותי - שהוא תחום סופי, מוגדר במקום ובזמן נתונים מראש - מספר אפשרויות היצירה שואף לאין סוף!


באיגרת השבועית מובאים קטעים מהמאמר "הספק והאמון"

מתוך ספר "המעגל הפתוח". להלן קטע מס. 12

 

שלבים ביצירת אמון וספק

 

א. סיפוק הצרכים

 

...גישות דתיות שונות מציגות גרסאות שונות ביחס לקשר שבין גוף, נפש, ונשמה. גישה אחת גורסת שבאותו רגע שבו מתקיימת הנשימה העצמאית הראשונה, נכנסת הנשמה בגוף התינוק. גישה אחרת טוענת שהנשמה נכנסת בגוף ברגע הפריית הביצית ברחם, והנפש נוצרת בשעת הלידה. גישות אלו אינן סותרות את התיאור המובא כאן. היא יכולה להוסיף עליו תיאוריה ברמה הדתית-אמונית, ששורשיה גם הם נמצאים בעקרון האיחוד יוצר האמון. מבחינה זו נשמה ונפש הם דימויים לתיאור עקרון האמון.

 

ב. יצירת האמון

 

הרחם האימהית יצרה את האמון הראשון, בסיפוק צרכיו של העובר, במובן הרפלקסיבי. המעבר מהמצב העוברי למצב התינוקי הוא טראומטי במובן זה שהוא קשה מנשוא, ומחייב למידת דפוסי התנהגות חדשים. התהליך כולו מייגע ועל כן נוטה התינוק בשלב זה להירדם, אלא אם כן קיים צורך אחר שעדיין לא בא על סיפוקו. הירדמותו של התינוק מלמדת על האמון הראשון שנוצר בו מחוץ לרחם.

 

אפשר שזכרון טראומת הלידה, נשמר, אם בכלל, כתגובה רפלקסיבית. במהלך חייו של האדם הוא יכול לחוות חוויות שמזכירות לו את אלו של הלידה. תגובותיו לחוויות אלו יכולות להיות מושפעות מתגובותיו הראשונות בזמן הלידה ובסמוך לה. שיטות שונות מנסות ליצור קשרים בין התגובות הללו, אבל מתוך הניסיון הנצבר מתברר שאין האדם זוכר באופן עצמאי את חווית הלידה עצמה, אלא אם כן אדם אחר מפנה את תשומת ליבו לאפשרות של חיבור דפוסי התנהגות בהווה, עם חוויות הלידה. אותו אדם בא, בדרך כלל, בשמה של תיאוריה מדעית או דתית, ואם האדם נותן בה אמון, הרי שתיאוריה זו עשויה לעזור לו בהסבר מניעי התנהגותו ובהתמודדות עם מצבים לא רצויים.

 

התינוק מתעורר משנתו הראשונה בעולם הזה משום חסר חדש שנוצר בו. אם נשימתו מסודרת ומספקת, מתעוררים צרכיו האחרים. הוא חש חסר במזון, בחום, בהגנה או בנוחות. ברגע שצרכיו אלה מסופקים לו, הוא יכול להתחיל בבניית אמון מתמשך - שעדיין הוא נרשם כרצף של תחושות בלבד - באפשרות של סיפוק צרכים קבוע. סיפוק צרכיו אלה של התינוק יוצר אצלו אמון במספק הצרכים. מספק זה הוא, מבחינת התינוק, תחליף רחם, תחליף איחוד עם הישות הרחמית הקדומה הכול-יכולה, דימוי לאל כל-יכול, שעדיין לא הוגדר כאל, כי עדיין לא נוצרו כלי התודעה המתאימים להגדרה כזאת...

 

(המשך יבוא. "המעגל הפתוח", עמ' 103-104)

לאיגרת השבועית של 2012 . 9 . 20