הצטרפו לאיגרת השבועית

מתח קל? קחו נשימת אנחה גדולה וטובה וסיימו באנחה קורעת לב. עדיין יש מתח? קחו שוב נשימה אנחה. זה עובד!


מסביב יהום הלעז

(יורם קניוק, 17.09.2012, הארץ)

הרי היהודים, וקודם העברים, לא כתבו את ספר דוד או את ספר שלמה, אלא את הנביא ישעיהו על קללותיו וביקורתו הנוקבת על השליטים. בניגוד לכל מיני לאומים, ידעו העברים שהמשוררים הם הם שעושים את ההיסטוריה לממשית ולאו דווקא אלה שעשו אותה. הספרטנים שחינכו את בניהם להיות לוחמים אמרו שלא משנה מי מנצח במלחמות, חשוב מה יכתבו אחר כך המשוררים. הלשון היא העט הכותב של הנפש ושל העם... (לקריאת המאמר)

-------------- -------------- --------------

ציד מכשפים

מכתב פתוח למשרד הבריאות מאת אמן חושים: הפסק את מסע ההפחדות מפני היפנוזה. זהו מעשה איוולת שקיים רק בישראל. נמרוד הראל, 17.09.2012, הארץ (לקריאת המאמר)

-------------- -------------- --------------

עניין של הרגל

מילים: אלונה קמחי, לחן: יזהר אשדות

(העברה: בלהה גולן)

ללמוד להרוג, זה עניין של תנופה, מתחיל בקטן, ואחר כך זה בא.  

מפטרל כל הלילה, בקסבה של שכם, היי, מה כאן שלנו, ומה שלכם.  

תחילה רק תרגיל, קת הולמת בדלת, ילדים המומים, משפחה מבוהלת.  

אחר כך – הסגר, זו כבר סכנה, המוות אורב, מאחורי כל פינה.  

דורך את הנשק, הזרוע רועדת, אצבע נוקשה, צמודה אל ההדק.  

הלב מתפרע, פועם מבוהל, הוא יודע – להבא, זה יהיה יותר קל.

הם לא איש, לא אישה, הם רק חפץ, רק צל, ללמוד להרוג, זה עניין של הרגל.

ללמוד לפחד, זה עניין של תנופה, מתחילים בקטן, ואחר כך זה בא.

הבשורות מלמעלה, יורדות לרחוב, אין סיכוי לחיות הלאה, הסוף כה קרוב.

נבואות האימה, כקרקור העורבים, תגיפו תריסים, הסתגרו בבתים.

אנחנו רק קומץ, והם כה רבים, מדינה קטנטנה, אכולת אויבים,

בליבם רק שנאה, יצר רע ואפל, ללמוד לפחד, זה עניין של הרגל.

ללמוד אכזריות, זה עניין של תנופה, זה מתחיל בקטן, ואחר כך זה בא

כל ילד הוא גבר, תאב ניצחונות, ידיים לעורף, רגליים פסוקות.

זה זמן סכנה, זה זמן חבלה, חייל תתחשל, אין סגולה לחמלה.

הבן דוד כמו חיה, כבר רגיל לראות דם, אינו חש בסבל, אינו בן אדם.

מדי ב' ושפשפת, תשישות ושגרה, מטמטום עד הרוע, הדרך קצרה.

רק לנו רק לנו, אדמת ישראל, ללמוד אכזריות, זה עניין של הרגל.

ילד ילד תעצור, ילד ילד בוא תחזור, בוא אלי, מחמל לבי, בוא אלי, תינוק שלי.

כה קודרים הם השמיים, ובחוץ כבר עלטה, חיילי הבדיל עדיין, מתחת למיטה.

בא הביתה ילד, בוא הביתה, הביתה, הביתה.

ללמוד לאהוב, זה עניין של רכות, בצעד זהיר, בענן עדינות.

נהסס, נתמוסס, נתרכך, נתעגל, ללמוד לאהוב, זה עניין של הרגל.

להיות בן אדם, זה עניין של תנופה, זה נובט כמו עובר, ואחר כך זה בא.

להיות לדקה, רק עכשיו, רק היום, בצידו השני, של אותו המחסום.

אך ליבנו כבר גס, והעור כה עבה, חרשים ועיוורים, בבועת ההווה.

בפליאה נתבונן, במלאך הנופל, להיות בן אדם, זה עניין של הרגל.





















-------------- -------------- --------------
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם

כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,

הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,

אל בני גזע נבחר".

(היטלר בהצגה "היטלר")

--------------

"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר
אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".

(פאולינה בהצגה "העלמה והמוות")

--------------

קטן זה יפה.

אינטימי זה נכון.

(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)

-------------- -------------- --------------

הטלוויזיה החברתית

סרטונים ומבזקים   

(אהוד שם טוב, 052.5433100)

-------------- -------------- --------------

הירקון 70

מהדורת חדשות שבועית

(הירקון 70)

לאיגרת השבועית של 2012 . 9 . 20