הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר למדתי שאתה שחקן, גם אם אתה נמצא בעבודה אחרת, כי במהות שלך אתה שחקן" (רננה רז, אמנית יוצרת, בוגרת תיאטרון החדר)


האיש על הבמה

יצא הלילה שוב

מתוך החושך אל האור

הוא היה קצת  נרגש

ואפילו נפחד -

אומרים שפעם

כבר נתלש לו מהנפש

פה ושם כפתור

 

והיא, הנפש,

הייתה קצת מנוקבת

פה טלאי

שם חור

 

הוא היה מפורסם

אבל אז נכנס אליו סם

ומאז הוא שם

כל לילה את נפשו בכפו

 

וכשאמו הלכה לעולמה

חשך עליו עולמו

אבל הערב בקהל מולו

ישבה אישה יפה עם סל -

היא זאת שתחליט

אם המופע שלו ראוי

או שחלילה שוד ושבר

הוא שוב

מחוסל

 

וכשהוא פסע ככה פתאום

בין חושך ותהום 

שנייה וחצי לפני הפירוק

היא פתחה מולו פה גדול

שמתוכו זרח

ספק חיוך

ספק פיהוק

 

ופתאום האיש על הבמה מצא את עצמו

עמוק בתוך הפה שלה

הוא ידע שכבר חסר לו בורג או שניים

אבל הוא לא האמין שתוך דקה

הוא יהיה אצלה עמוק בתוך המעיים

 

ושם הוא ישחה בחברת דג מלוח

ופרוסת לחם

האמת –

לא ככה הוא תכנן לחזור

הלילה אל הרחם

 

ועכשיו מה ?

אלוהים גדול

אבל האיש על הבמה

היה תקוע במעיים

היה שם תור ענק

והועדה הייתה אמורה להתכנס

רק בעוד שבועיים

 

אז מי יציל

את האמן האציל?

נשיא המדינה?

ראש העיר של גבעתיים?

 

מזל שהאישה היפה עם הסל

הייתה עוד קצת רעבה

לא הספיק לה כל מה

שהיא ראתה הערב על הבמה

 

וככה לפני שהיא  חזרה הביתה

היא מצאה עוד מקום שבו גרים

חתול עם  כבש ושווארמה במלרע

ומפה לשם התחילה לה בתוך הבטן מהומה גדולה

 

מה אני אומר מהומה -

ממש קרבות במה!

צלצול ועוד צלצול

ואז רעם ואהוד ברק

ואחריו שלשול!

 

מונולוג שלם יצא לה מאחור

לפני כל הועדה

תרועה אדירה

ונאום מלא תוכחה ואימה

אבל בסופו של לילה די סוער

האיש המסכן

מצא את עצמו

שוב בחזרה על הבמה

 

הוא עמד שם עוד רגע מבוהל

קצת מטונף רטוב ומבולבל

אבל אז הוא חזר

כמו תמיד עם חיוך גדול

ושב וקד ארוכות

לפני הקהל...

 

(אודי בן סעדיה, במאי ומרצה)

לאיגרת השבועית של 2012 . 11 . 8