שלום לכם חברות וחברים, חוגגות וחוגגים
לבקשת החבר ד.ב. מצרף את השיר לשבת
להסרה מרשימת התפוצה
נא לפנות לשרה
שבת שלום
א.
אתמול בלילה החלטתי שאני כורה לעצמי בור.
בור בור. לא סתם בור מטפורי.
גם לא בור סוד שלא מאבד אפילו טיפה.
בקיצור על הבוקר לא בזבזתי אפילו דקה,
שלפתי שני סינים חרוצים מהצומת, והם התחילו לחפור.
וככה יוצא שאני והסינים עומדים באמצע היום לפני הבור.
הם חופרים ואני שר בקול גדול מזמור.
הכול הלך ממש לפי התוכנית, וכבר האמנתי
שכל עוד בלבב פנימה, עד שירד כאן האור
אני אקבל סוף סוף פטור
מכל הדבש החלב והסבל.
ארץ הקודש עלק -
בינינו, די חור
ככה שיאללה יאללה, תזיזו ת'תחת
ותנו לי לגמור.
אבל פתאום הסיני הנמוך הוציא מתוך התרמיל סידור
כן. סידור כזה קטן שמייצרים בסין ממש בזול
ואני קצת התרגזתי בכל זאת
אמרתי לסיני: מה אתה מוציא לי סידור באמצע היום?
פתאום יש לך זמן לסידורים?
תחפור!
אבל הוא התעקש
לא זז מהבור לפני שהוא גומר את כל השמונה עשרה
ועוד בסינית!
ואחר כך - שיא החוצפה
עוד הוסיף קדיש יתום.
"יתגדל ויתקדש שמה רבא"!
איבדתי שליטה
מודה אני לפניך
ודחפתי פתאום את הסיני הנמוך לבור.
ואחרי זה לא יודע למה, זרקתי למטה
גם את הסידור וביקשתי מהסיני הגבוה שיכסה
את הכול בעפר לפני שלא יישאר לנו בשמיים
פירור אחד קטן של אור.
וידעתי שאסור לאבד אף פעם תקווה
ויום אחד בעזרת השם אלוהים יעזור,
ויביא לי מהצומת עוד סיני נמוך
שלא מוציא מילה, ויודע כמו שצריך
לחפור.
(אודי בן סעדיה, כתיבה בימוי הרצאות)
