הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר יש משהו קסום. זה נובע מהסובלנות, הקבלה, האיכפתיות" (אבי גיבסון בר-אל, במאי ושחקן, מנהל אמנותי של תיאטרון הסמטה, בוגר תיאטרון החדר)


ברגע של אי-נחת, ברגע של סבל, או של מצוקה, כשנדמה שהכול יוצא מגדר שליטה, ונדמה לנו שאנו תלויים חסרי אונים בחסדי אחרים, או אם אנו חיים בציפייה לאירוע שקשה להתמודד איתו - יתכן שאז יתעורר הצורך להתיילד. התיילדות היא תבנית התנהגות אוניברסאלית...

...התיילדות היא מנגנון הגנה לגיטימי.

אצל היוצר התיילדות יכולה להיות כלי ליצירה, וככלל היא יכולה לשמש כלי לשיפור הרווחה האישית.

מה שמבדיל בין התיילדות ספונטנית ובלתי נשלטת, שעלולה לעכב את התפתחות היצירה, להתיילדות המקדמת רווחה אישית ויצירה, זו המודעות האישית לתופעה, ולצורות הביטוי שלה...

...כיוצרים עלינו לתפוס התיילדות כתופעה חיובית, בכל מקרה שבו היא באה לידי ביטוי בשליטה עצמית, ובלי פגיעה בשלומו וברווחתו של הזולת. במילים אחרות: היוצר חייב להיות מודע להחלטתו להתיילד, ולקחת אחריות לביטויי ההתיילדות שלו.

(קטעים מתוך הספר, עמודים 258-259)

לאיגרת השבועית של 2010 . 10 . 7