הצטרפו לאיגרת השבועית

החוויה אינה על הבמה או על האקרן. היא בתודעתו של הצופה. תפקיד היוצר הוא ליצור קשר עם תודעתו של כל צופה. לקשר הזה אנו קוראים אהבה.


ערב מונולוגים-דיאלוגים של בוגרי תיאטרון החדר. התקיים לראשונה ביום שלישי, 28.8.2012, בשעה 20:30 על הגג של החדר ולאחר מכן בתיאטרון יפו.

בכל שבוע, אנו מביאים, קטע מתוך המופע.

 

20. קור כלבים

כתיבה ובימוי: אנה מינייב. ביצוע: פרד דוד אלבז.

(חושך. נשימות כבדות של גבר.)

קר... קר...

שיעבור כבר הלילה הארור הזה.

עבודה, אני חייב למצוא עבודה, מחר אלך למצוא עבודה. אני חייב להרוויח כמה גרושים.

(מרים ראשו) יש שם מישהו, (מדליק גפרור)

יש שם שמיכות. מישהו זרק שמיכות... לא... אין שם אף אחד.

אולי אני אוכל להבעיר מדורה. (מביט בקופסת הגפרורים) חמישה גפרורים... זה לא יספיק. (מחזיר את הקופסה לכיס. חושך, שתיקה, רועד, הוזה)

הנעליים האלה מאוד מחממות... נעים לי, נעים לי ככה... השמיכה מחממת... איזה מזל שהביאו לי שמיכה. יש אנשים טובים, יש...

קר...

המיטה נוחה, כרית רכה... אני אנוח עליה... על הקיר תמונה, יפה. יש הרים, יש נחל. מים חמימים... (משכשך ב"מים") ירוק. הטבע נפלא... הנה סנאי... (מחייך)

זה בשבילי? (לועס כאילו טועם מהאוכל) אורז לבן, כמו ענן... זה טעים... טעים... תודה... יש גם ירקות... נהדר... תודה...

(מבט קדימה) אימא... אימא יקרה שלי... כמה טוב לראות אותך אימא... אני מתגעגע... אני רוצה ללכת איתך... יש שם כוכבים... אימא...

(קופא למוות)

לאיגרת השבועית של 2012 . 12 . 13