ביום ג', כז תשרי, תשע"א, 5.10.2010, בשעה 21:00 התקיים בתיאטרון החדר ערב מונולוגים-דיאלוגים: מונודיא 2010 - "עד שתחפץ".
(הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַים בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ: שיר השירים ב, 7).
במהלך שנת תש"ע, 2009-2010, התקיים בתיאטרון החדר קורס משחק שנתי לגברים שומרי מצוות. במהלך הלימודים כתבו חברי הקבוצה קטעים שנאספו לערב הזה. הקטעים נותנים ביטוי לרחשי לבו של אדם מאמין, לאורח החיים הדתי וללבטים הכרוכים בו, לספק ולאמונה. השתתפו: איתן כהן, חיים גודינגר-גורן, נתנאל קראוס, ערן לשם, שמוליק צור. במהלך השבועות הקרובים נביא קטעים מערב זה.
(עיצוב כרזה: נתנאל קראוס)
1. תפילה
כתב וביצע: ערן לשם.
(הוא עומד בתפילת שמונה-עשרה. שגרת התפילה מביאה אותו לתנועה שבין ספק לאמון)
אני, כבד לשון ונפש כבול לטקסט מיושן, ממולמל לעייפה, פונה אליך היושב אי שם, בתחינה שתתן בנפשי את כוח היצירה לדבר אליך משורש המחשבה ומעומק הנשמה לבקש על המציאות כפי שהיא באמת, ללא ערפילי זמן ומרחב.
אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך.
ברוך אתה ה', אלוקינו ואלוקי אבותינו, אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב... ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה...
מכלכל חיים בחסד...
אני רוצה לעסוק בהווייתך, בתורתך תמיד.
ללא טרדות פרנסה, חינוך ילדים קריירה, זוגיות ושאר עיסוקי עולם הזה.
אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה.
אויש, לא שלמתי חשבון חשמל.
לעזאזל כל המחשבות הטורדניות, המבלבלות, החיצוניות, די, נמאס, אין רגע דל, להתרכז באמת.
חוננו מאיתך חכמה בינה ודעת... סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו.
אתה קבור בתוך טקסט משמים שחוזר על עצמו שלוש פעמים ביום ועשרות אלפי פעמים במשך חייך. זה חייב להיות משהו אחר. אתה חייב להכניס בזה משהו, אתה חייב להמציא את זה, זה לא כתוב שם בטקסט, אתה חייב להמציא את עצמך. זה אתה הבעיה!
אמרו לך, חינכו אותך, עיצבו אותך ללכת בתלם.
תהיה בתנועה, תהיה בדרך, לעולם אל תפסיק.
אבינו שבשמים לא יזיקו לי קצת חסד ורחמים כאן למטה, אנא עשה תפילתי רצויה לפניך ושגורה בפי תמיד, ללא מניעה, עיכוב ובלבול.
עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן.
וכאשר אתה אלוהים אמת, כן אזכה להאמין בך באמת, עד שאזכה להרגיש אלוהותך עלי, ואהיה דבק בך תמיד, ולא אפרד ממך לעולם אפילו לרגע קל.
