-------------- -------------- --------------
מארכיון הכנסת: דברים המובנים מאליהם
שכלל אינם מובנים מאליהם
מארכיון הכנסת השמונה-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי, פרוטוקול מס' 308, מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ט"ו בכסלו התשע"א (22.11.2010), בשעה 09:00
...
היו"ר אלכס מילר: חה"כ חנין, בבקשה. אתה אחד מאלה שיזם את הדיון.
דב חנין: ...אדוני היו"ר, אני רוצה להקדיש את הדיון הזה לשאלה המורכבת של יחסי תרבות ומדינה. זו שאלה מאוד עדינה ומאוד מורכבת. ישנם בשאלה הזו כמה מודלים. אדוני היו"ר בא ממשטר לא דמוקרטי, ואדוני בוודאי יודע שהיו מקומות בהם המדינה רואה מתפקידה ואולי אפילו מחובתה, להתערב בשאלה מה אומנות עושה ומה אומנות לא עושה. אני מקווה, שכולנו סביב השולחן הזה מסכימים היום, שמודלים כאלה הם מאוד בעייתיים, מאוד הרסניים. אנחנו חושבים, שהמדינה לא צריכה להתערב או לפעול בתחומי התוכן של תרבות ואומנות. אני מקווה, שזה מוסכם על כולנו. אנחנו מדברים על מערכת דמוקרטית, ועל התנהלותה של מערכת דמוקרטית בתחום של האומנות והתרבות. פה, אדוני היו"ר, הנוסחה היא מאוד מורכבת: המדינה תומכת והתרבות מבקרת. זו הנוסחה היחידה שיכולה לעבוד. המדינה תומכת בתרבות, כי למדינה יש אינטרס בקידומה של תרבות ובקיומה של אומנות. אין ספק, שכל תרבות טובה וכל אומנות טובה היא אומנות נושכת. אני לא מתייחס לשאלה של הויכוח הקונקרטי של השתתפות או אי השתתפות של אומנים בהופעות באריאל. כל אומנות טובה: תיאטרון, קולנוע, ספרות, היא אומנות נושכת. אם נקבל את העיקרון שאומר, שכאשר האומנות נושכת חזק מדי המדינה צריכה להתערב - ואני מסכים שפה הייתה נשיכה, וזה כאב והפריע, עצבן ועורר ויכוח. אמר היו"ר ש- 80% מהציבור מתנגדים למכתב הזה. אני ראיתי נתון אחר המדבר על 44%.
שרת התרבות והספורט לימור לבנת: זה לא היה נכון. זה תוקן.
דב חנין: אומנות טובה לפעמים מעוררת התנגדות מאוד רחבה, וזה טוב שהיא מעוררת. כלי אומנותי הוא כלי המאתגר את השיח הציבורי, מאפשר העלאת שאלות, שאולי הן קשות לשמיעה והאזנה. זה המבחן של החופש האומנותי. מבחנו של החופש האומנותי הוא לא כאשר אנחנו אומרים אמירה מוסכמת ומקובלת שכולם קמים על רגליהם ומוחאים כפיים פה אחד. מבחנו של החופש האומנותי ומבחנה של תמיכת המדינה, הוא בדיוק בשאלות האלה, השאלות הרגישות, הכואבות, המעוררות כעס ומחלוקת. כאן המבחן. לכן, אני חושב שאנחנו בישיבה הזאת צריכים להוציא מסר שהוא מאוד חד וברור: אומנות ישראלית תמשיך להתקיים. אנחנו בעד התיאטרון הישראלי.
רונית תירוש: גם ציוני?
דב חנין: ציוני או לא ציוני. אני לא אקבע לתיאטרון אם הוא יהיה ציוני או לא ציוני. זה לא תפקידה של הכנסת, זה לא תפקידה של המדינה. המדינה לא תקבע איך ייראה התיאטרון, איך ייראה הקולנוע ואיך תיראה הספרות והאקדמיה - כי יש גם אנשי אקדמיה, שיש להם עמדה לגבי המכללה באריאל. לא תפקידה של המדינה להיכנס ברגל גסה לשדות האלה. המתקפה הזו על התיאטרון הישראלי, על הקולנוע הישראלי, על הספרות הישראלית, על היצירה הישראלית, על האקדמיה הישראלית, היא מתקפה שאנו צריכים להדוף אותה כאיש אחד, גם אם יש לנו ויכוח לגבי תכנים שנאמרים, מקובלים או לא מקובלים על מי מאיתנו...
-------------- -------------- --------------
וינסטון סמית: הידד! אני כוזרי
מחקר: יהודי אירופה הם צאצאי הכוזרים. גנטיקאי ישראלי צעיר גילה את "המרכיב הכוזרי" בדנ"א של יהודי אירופה. אם הוא צודק, רבים מאבותיהם של הישראלים קרובים לאבות האיראנים (לקריאת המאמר)
אז מה? לכל אלו שחושבים שדם סמיך ממים וטוהר הגזע: אפשר סוף סוף להפסיק עם השטויות ולעשות שלום?
(ו. סמית)
-------------- -------------- --------------
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר".
(היטלר ב"היטלר – הוידוי האחרון בהחלט")
--------------
"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר
אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".
(פאולינה ב"העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)
-------------- -------------- --------------
הטלוויזיה החברתית
(אהוד שם טוב, 052.5433100)
-------------- -------------- --------------
הירקון 70
(הירקון 70)
