"כאשר האיסורים והמגבלות במדינה רבים, הולך העם ונעשה עני. כאשר השלטון משתמש בעוצמתו ובמזימותיו כלפי נתיניו. אי סדר גדול ישלוט במדינה; ככל שתחכומיו של השליט רבים יותר כך ילכו וירבו מעשי הרשעות בעם; כאשר החוקים רבים ומגבילים יתר על המידה, גנבים ושודדים יצוצו בהמוניהם"

(לאו דזה, מתוך "דאו דה ג'ינג' פרק 57).

היה נדמה שלא ראינו את זה בא, ולמעשה זה היה צפוי מאוד. בכל מערכות הבחירות הקודמות עם ישראל ניסה להביע את שאט נפשו מן "הפוליטיקה הישנה" בצעד מטומטם מאוד – לבחור אנשים שאין להם ניסיון פוליטי או שאכזבו אותו בעבר, רק משום שנדף מהם ניחוח חדש. יאיר לפיד איננו חריג, הוא למעשה צפוי, רק לא במידה כזאת. אי אפשר ללמוד שחייה בהתכתבות, ועד שהמפלגה שלו תבין מי נגד מי, מי יישורנו?

"אין ביקום אסון גדול מזה שאינו יודע דיו, אין צרה גדולה יותר מבע התאווה"

(מתוך דאו דה ג'ינג' פרק 46).

אני לא יכול שלא לחשוב על ד"ש ועל האופן שבו בגין פירק אותה על ידי ריבוי ועדות לכל נושא במצעה, שהובילו להתפרקותה הפנימית במאבקים בין חבריה. טוב יעשה לפיד אם לא יזגזג לא ישנה אסטרטגיה ויהיה נאמן למילותיו. זה מה שמבטיח כרגע יאיר לפיד לעשות, ואני יכול רק להציע לו את מילותיו הבאות של לאו דזה, אשר מקורב לו בדעותיו באופנים שמפליאים גם אותי:

"גנרל טוב אינו מפגין אומץ ותאוות לחימה, לוחם טוב אינו מתרגז בקלות, המנצח הטוב איננו נזקק לעודף לחימה"

(מתוך דאו דה ג'ינג' פרק 68).