צַדיק כַּתָמָר יפרַח

ובידִי מנוֹרה כחולה

ואֵש מְציתה את הנהר

דַרכִּי אבוֹד אָבְדָה

(ואני המֵת החַי)

והקיר מנֶגֶד לַמִיטה

מקוּשט עלעֲלֵי תִלתָן

נחָשׁים זוחלים

לִמראשותַיי

אֶרֶס אָדוֹם יוֹצֵא

מפִיהם

צַדיק כַּתָמָר יִפְרַח

כְּאֶרֶז בַּלְבָנוֹן יִשְׂגֶה.

(בילי לרנר, משוררת)