הצטרפו לאיגרת השבועית

"בתיאטרון החדר למדתי שאתה שחקן, גם אם אתה נמצא בעבודה אחרת, כי במהות שלך אתה שחקן" (רננה רז, אמנית יוצרת, בוגרת תיאטרון החדר)


לוטה אהבה ילדים וחתולים.

לילה לילה הייתה אוספת אותם סביבה ומספרת להם איך אימא שלה הייתה חולה והלכה להביא לה חלות מתוקות ואת פרח לב הזהב, ואחר כך באו הגרמנים, העמידו את כולם בשורה, ורק היא, לוטה, הצליחה לברוח.

מאז לוטה ידעה שצריכים להיות חזקים, והייתה דוחפת לכל ילד צלחת עם תרד וכף עם שמן דגים, ואחרי זה שולחת אותם למיטות ונעמדת בקצה המסדרון ושרה להם בשקט:

"שלף, שלף, מיין הולדר קנבה".

בקיץ הייתה מוציאה את המיטות לחצר, פורשת מעליהן כילות לבנות ואומרת לילדים להיות בשקט בשקט, כי לא רחוק משם אפשר היה לשמוע את מקס הסנדלר, מאזין בפעם האלף לאריה של מלכת הלילה מתוך "חליל הקסם".

כל הילדים שמעו את הנשים צוחקות בפעם האלף ושואלות בלחישה:

מתי הוא כבר ימצא לו אישה, המקס הזה, ויפסיק לשמוע את האריות שלו. מישהי אפילו סיפרה שהשומר ראה אותו עומד בלילה ומקשיב למוסיקה עם "הדבר הזה שלו בתוך היד", ומישהי אחרת אמרה:

"כל אחד מוצא לו איזה דרך להתפרק"...

(המשך)
(אודי בן סעדיה. קטע מספרו "חג שמח אדון נחמיאס", שיצא בהוצאת הקיבוץ המאוחד)

לאיגרת השבועית של 2013 . 1 . 31