נִשְׁקֶפֶת מוּל מַרְאָה אֶל דְּמוּתִי – הַטְּמוּנָה

בִּתְמוֹלָה - בְּמֵי בְּאֵר זִכָּרוֹן, רִאשׁוֹן כָּאַחֲרוֹן.

רוֹאָה אוֹתִי. פֶּרְסוֹנָה. הוֹדֶפֶת מַגָּע, נוּגָה.

עוֹר חָשׂוּף. עוֹרֶגֶת לִצְעוֹף בְּלּוּט תַּחְרָה

אֶת עַצְמִי הָאַחֵרָה, הַקָּט, הַצָּף כְּבוּעָה עַל מַרְאַת

מֵי שָׁקוּף. רוֹאָה דְּמוּת כְּסוּת מְצֻפָּה בְּדוֹק הַיָּמִים.

אָז נִפְתַּח מָסָךְ אֶל עִמְקֵי מִלְגוֹתִּי, אָחַז בֵּין קְפָלָיו

אֶת אֲנִי וְאוֹתִי וּמָתַח עֲבָרִי אֶל מִפְתַּח עֲתִידִי.

אָז נוֹתַר עַצְמִי כְּחוֹתָם נֶעֱלָם, חֲתָךְ סִימָן

בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁדָּמַם. כָּלַא בְּחֶדֶר

צַר כַּתָא אֶת נַפְשִׁי כְּמָגֵן אַצָּר וּמָשַׁח לְפָנַי

מַעֲשֶׂה מַסֵּכָה כְּמוֹ 'לֹא תַּעֲשֶׂה לְךָ'.

(© ד"ר נורית צדרבוים)