1. אהבה, מחיאות כפיים, חיבוק, וגם על צחוק
- "אני בגילי המופלג, כבר הייתי בסדנאות מכל סוג. למדתי. לימדתי. איבדתי. מצאתי. התלבטתי והגעתי לתובנות מופלאות. עכשיו, בתיאטרון החדר, אני יודעת שכל מה שצריך הבן אדם זה אהבה, מחיאות כפיים וחיבוק, ואת זה אני מקבלת כאן". כך דבורה מקבוצת המשחק.
- "הוא עומד לפנינו ומעשיו מצחיקים אותנו. תחילה עלינו לשאול את עצמנו, האם הוא התכוון להצחיק או שפעולתו משום מה מצחיקה, אבל הוא עצמו נבוך, מבויש, או סובל באותו רגע. ישנן תגובות שמקורן בסבל אישי והן מעוררות צחוק ספונטני, כמו למראה מי שמתחלק על קליפת בננה ורק לאחר מכן מתברר ששבר את רגלו. כשאנו מגיבים בצחוק עלינו לדעת לא רק את הצחוק שלנו אלא גם מה הוא גורם לזולת. כן, הכוונה גם לאותה אמירה עתיקה: צחק איתו אבל לא עליו".
(א.)
--------------
2. הספק והאמון (29)
באיגרת השבועית מובאים קטעים מהמאמר "הספק והאמון"
מתוך ספר "המעגל הפתוח". להלן קטע מס.29
הלכות מעוררות ספק ואמון
תורה כתובה
דברים רבים בתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן, אינם יכולים להתקבל על הדעת - אם נשפוט אותם על בסיס הניסיון המיידי של הפרט בחיי היום-יום שלו, או על פי אמות מידה מדעיות - ובכל זאת אנשים מאמינים בהם. יתרה מזאת: יתכן כי דווקא היות הדברים האלה בלתי ניתנים להסבר פשוט ומיידי, מחזקת את האמונה הדתית. אם תופעות אלו היו ריאליסטיות, או מוסברות בטיעונים מדעיים, לא היה הדבר בהכרח מחזק את האמונה. אמונה איננה זקוקה להוכחות מדעיות. היא זקוקה למחקר מדעי על מהותה של האמונה, אבל זהו עניין אחר.
כשמשה במדבר מכה בסלע להוציא ממנו מים לבני ישראל הצמאים במדבר, מוגדר הדבר כנס, ויש אומרים שנסים הם תופעת טבע ולא תופעה על-טבעית. אם יבוא המדען ויוכיח שהוצאת המים מהסלע קשורה בתופעה טבעית אחת מסוימת, המאפיינת את הגיאולוגיה של המדבר, לא ישנה הגילוי הזה את מידת האמונה במשה ובכתבים המקודשים.
לפעמים נזקק האדם המאמין לתיאור התופעות כעל-אנושיות, כדבר שהוא בניגוד למהלכי הטבע הידועים לו. לא מדובר בחיזוק האמונה או בהחלשתה, אלא בשחזור חווית התלות האינפנטילית בכוחות עליונים חיצוניים, ברצון לחוות שוב את חווית האמון הקדומה, המאחדת והמספקת.
