1. סיוט של שחקנים

(תכתובת בדוא"ל)

הי אמיר,

התחלתי בצילומים לסרט וזה היה כמו חלום רע.

מהרגע הראשון הבמאי אמר לי: "אתה קר, אני לא רואה רוך..." ואלף ואחד הוראות בימויי

סותרות בדקה! מאותו רגע משהו בי ננעל וזה רק הלך והחמיר. לא הצלחתי לשחק והתמלאתי בתסכול ובכאב כזה גדול, מחוץ לכל פרופורציה! והוא המשיך: "אני לא רואה אותך כואב... אני לא רואה רגש..." ממש סיוט! זה גורם לי למחשבות קיצוניות שאני רוצה לעזוב הכול, להפסיק לשחק וללכת לעבוד את האדמה.

אולי אני יכול לתפקד רק בסביבת עבודה של שיטת "המעגל הפתוח", או בתנאים שמשיקים לה. אני מקווה שאפרוץ את החומה שנוצרה אצלי כי יש לי עוד שלושה שבועות של צילומים...

--------------

הי,

נראה לי שהבמאי המסוים הזה סובל מחוסר בטחון עצמי. התנהגות כזאת כלפי שחקנים היא לא אתית ולא מוסרית. "אתה לא בסדר!!!"... והתגובה המיידית של השחקן היא שיתוק. תסכול. תחושת אפסות ועוד כיוצא באלה תגובות סירוס. כל אדם סביר עלול להגיב כמו שאתה הגבת. עד כאן הבעיה של הבמאי.

אבל... התגובות של הבמאי מעוררות בך קולות רבי עוצמה מן העבר.

מי הם הקולות הללו? בינך לבין עצמך, עליך להגדיר אותם (הורה, מורה, בוס מסוים? אחר?) ולדרוש מהם באיפוק ובעדינות ללכת לעזאזל. אפשר גם בלי איפוק ובלי עדינות.

שחקנים רבים היו חשופים לתגובות מסרסות משחר ילדותם, בבתי הספר למיניהם, באולם החזרות ועל הסט. הם למדו לחסום את רגשותיהם ולהקים חומת הפרדה נפשית, בבחינת "זה לא קורה לי!". חומה זו ממלאה את תפקידה בחסימה (חלקית!), של תגובות מסרסות מן החוץ ויחד עם זאת חוסמת ביטויים רגשיים אותנטיים מבפנים. בכל מקרה, איכות המשחק עלולה לרדת.

אתה יוצר בעל פוטנציאל גבוה לביטוי רגשי פתוח, וגם פתוח לתגובות הסביבה ומגיב להן באופן מיידי. "המעגל הפתוח" מסייע לך להגיע לעוצמות משחק מפליאות. את זה כבר חוויתי בעבר ועל כך כבר העדת בעצמך.

מה עושים?

בימים הקרובים, לפני כל מפגש עם הבמאי (ורצוי שזה יהיה בבית לפני היציאה לצילומים), עשה לך "תרגול הכנה לאודישן" ("המעגל הפתוח", הפרק: "כל הצגה היא אודישן", עמ' 245), ובקיצור: מונולוג מאולתר של "אני כישלון!..." ואחר כך מונולוג מאולתר של "אני הצלחה!..." כל מונולוג נמשך מספר דקות בלבד והוא בא לידי ביטוי בכוח פיזי רב.

על הסט עצמו, בכל פעם שהבמאי פולט תגובה מסרסת, סגור מיד את עולם הרגשות שלך, הפעל את תבונתך, כלומר, מנגנון חשיבה קר וממוקד. הקשב היטב למה שהבמאי אומר מעבר לביקורת ההרסנית. סמן לעצמך בקור רוח, במחשבה קרה, את הפעולה שעליך לבצע. עם הישמע ה"אקשן", התחל לשחק בקור רוח ובלי מעורבות רגשית: לשחק, לא להרגיש. האנרגיה העצורה בחוויית התסכול, שגרם הבמאי, יכולה לבוא לידי ביטוי רק בהמשך הסצנה המצולמת והיא מכוונת לביצוע התפקיד בלבד. התרגול נועד לאזן בין תגובות חיצוניות לבין רגישות אישית והוא יכול להימשך מספר ימים, או עד שאתה מגיע לנקודת רוויה.

בכל מקרה, בעיני אתה שחקן מצוין!

בהצלחה

אמיר

--------------

2. הספק והאמון (30)

באיגרת השבועית מובאים קטעים מהמאמר "הספק והאמון"

מתוך ספר "המעגל הפתוח". להלן קטע מס.30

הלכות מעוררות ספק ואמון

אסטרולוגיה (אצטגנינות)

האסטרולוגיה - התחום העוסק בקשר שבין התנהגותם של גרמי השמיים להתנהגות האדם - היא היום אחד מהעיסוקים הפופולאריים ביותר בקרב אוכלוסיות רבות. זהו תחום שמקורותיו עתיקים ומעוגנים בתפיסת עולם מדעית עתיקה, שכבר הופרכה על ידי המדע עצמו. אפשר להניח שהיא פופולארית בעיקר בקרב חברות במצב של מיתון תרבותי. בקרב חברות נאורות ומתקדמות היא נחשבת לכל היותר כצורה של בידור. אבל אצל רבים היא נתפסת עדיין כסוג של דת המחייב אורח חיים הנגזר ממנה.

יחסן של הדתות המונותיאיסטיות לאסטרולוגיה היה תמיד אמביוולנטי. אבות הכנסייה ניהלו ויכוח חריף עם האסטרולוגים, בעיקר מפני הסכנה שראו בה לתורת הבחירה החופשית. בתורה העברית לא נזכרת האסטרולוגיה בפירוש. בדרך כלל היחס לאסטרולוגים התבטא בפירוש המונח עכו"ם - ראשי תיבות של עובדי כוכבים ומזלות - במובן של עיסוק פסול מעיקרו. בספרים ויקרא ו-דברים מוזכרים המנחש והמעונן, והתלמוד הבבלי מפרש אותם כאסטרולוגים. הנביאים דוחים אותה ומלגלגים עליה. ספר חנוך, מהספרים החיצוניים לתנ"ך, שנתפס על ידי רבים כספר מיסטי, מונה את האסטרולוגיה ביחד עם המלחמה והפריצות, בין החטאים שהנפילים החטיאו בהם את בני האדם. רוב חכמי התלמוד מאמינים בהשפעת גרמי השמיים על גורל האדם. לשלמה המלך יוחסה בקיאות בתחום הזה. בספרות הקבלה המאוחרת היא מתקבלת לרוב כתופעה לגיטימית. הרמב"ם ביטל את האסטרולוגיה לגמרי וציין אותה כדמיון שווא והזיה תפלה.

מושגים מתחום האסטרולוגיה משמשים בחיי יום-יום, כמו הברכות "מזל טוב!", ו"בשעה טובה!" דמויות באמנות הרנסנס מושפעות מדמויות האלים באמנות הקלאסית - בהשפעת המורשת האיקונוגרפיה האסטרולוגית. האסטרולוגיה חשובה למחקר ההיסטורי של התרבות, אף שהיא מוגדרת על ידי רבים כתעתוע אנושי.

העובדה שלא כל תחזיותיהם של האסטרולוגים מתממשות מוסברת בטיעון השכיח והמקובל על האסטרולוגים, שאסטרולוג עלול לטעות אבל האסטרולוגיה ככלל צודקת. יש בכך אמת מסוימת. האסטרולוגיה שואפת להיות מערכת מורכבת, הכוללת בתוכה תשובות רבות ככל האפשר. מערכות מורכבות נוטות להיות צודקות - כל עוד מי שחיי על פיהם נותן אמון בהן.

האסטרולוגיה מוצאה בבבל, אבל היוונים היו אלו שהפכו אותה לתורה מסודרת. הם שנתנו לכוכבים שמות של אלים. הסטואים, החל מפוסאידוניוס, שהאמינו בהרמוניה הכוללת של היקום, וקיומו של גורל קבוע שאין לשנותו, סיפקו את הבסיס התיאורטי לאסטרולוגיה. באותו זמן נקבעים שמות ימי השבוע בשפה היוונית על פי שמות הכוכבים, שהם שמות אלים.

באופן כללי ניתן לומר שהגישות האסטרולוגיות המקובלות היום בעולם המערבי, מבוססות לכל המאוחר על השקפת העולם התלמאית מהמאה השנייה לספירה. ראוי לציין כי במקומות שונים נוצרו תורות שונות המתייחסות לגרמי השמיים והשפעתם על חיי האדם. התפיסה היוונית שונה במובהק מזו הסינית או מאלה של שבטי הילידים באמריקה. תלמי, איש אלכסנדריה, חיזק בתורתו את ההשקפה הגיאוצנטרית, כלומר, זו הגורסת כי כדור הארץ עומד במרכז היקום וכל גרמי השמיים סובבים אותו. השקפה זו נתבטלה במאה ה16-, בעיקר עם חיבורו של ניקולאוס קופרניקוס (1473-1543) "על סיבובי גלגלי השמים". הוא הוכיח כי כדור הארץ איננו יושב על מקומו במרכז היקום, אלא נמצא בתנועה מתמדת. גליליאו גלילאי (1564-1642), בנה את הטלסקופ שבאמצעותו ניתן היה לגלות מה שחכמי בבל לא היו יכולים לדעת: היקום מורכב הרבה יותר ממה שיכלו הם להשיג באמצעים הפשוטים שהיו בידיהם. אבל עדיין האסטרולוגים ממשיכים היום להשתמש באותן מפות עתיקות שתוקפן המדעי פג...

("המעגל הפתוח", עמ' 125-126. המשך יבוא)