תָּם וְנִשְׁלָם

(בעקבות מותו של האסיר x)

גַּם לְמַתְּנַת חַיֵּי-חִנָּם יֵשׁ קֵץ מַשְׁמִים וְּמֻסֻיָּם:

יֵשׁ רֶגַע חַד וּמְיֻחָד, מִקְרִי מִדַּי, לא מְאֻיָּם,

בּוֹ נִקָּרֵא כָּאן לְשַׁלֵּם מַהֵר-מְאד וִּבִמְזֻּמָּן,

בְּמַטְבְּעוֹת קָשׁוֹת שֶׁל מָוֶת מוּחָשִׁי, חִוֵּר-לַבְקָן.

אָז יִגָּמֵר לְהִנָּגֵר, כָּךְ סְתָם, גַּם דְּבַשׁ-הַזְּמַן,

וְיִתְאַפְּסוּ כל הַתִּקְווֹת, כל כִּסּוּפָיו שֶׁל הָאָדָם,

כִּי לְבַדּוֹ, כְּשֵׁם שֶׁהוּא יָצָא תְּחִלָּה בִּצְעָקָה

לִנְשׁום כָּךְ אֶת אֲוִיר-הָעוֹלָם,

- יִהְיֶה סוֹפוֹ שֶׁהוּא יוּבָא

לִשְׁכַּב חֶרֶשׁ עִם אֲבוֹתָיו.

זֶה סוֹף מִכל וָכל.

זֶה תָּם-נִשְׁלָם.

הָעוֹלָם בֵּין אֲמִתּוֹ לְמַרְאִיתוֹ

לא כָּךְ, לא כָּךְ הוּא הַדָּבָר

גַּם אִם הוּא כָּךְ נִרְאֶה,

כִּי מֵאָחִיו כל אִישׁ שׁוֹנֶה

גַּם אִם דּוֹמִים הֵם בְּמַרְאֶה.

וְכָךְ גַּם טַחוּ הָעֵינַיִם מִלִּרְאוֹת

וְטַחוּ מֵהַשְכִּיל מוחוֹת לְכול מַרְאֶה:

לא כָּךְ הוּא הָעוֹלָם לַאֲמִתּוֹ

גַּם אּם כָּךְ הוּא, לִכְאוֹרָה, נִרְאֶה.

כִּי בֵּין עוֹלָם לַאֲמִתּו

לְבֵין עוֹלַם מַרְאִית-הָעַיִן 

- קַיֶּמֶת תְּהוֹם שֶׁלְּעוֹלָם

לא תְּגֻשַּׁר מֵעַל לַמַּיִם.

וְחושֶׁךְ יֵשׁ עֲדַיִן עַל מֵי-תְהוֹם

וְרוּחַ אֱלוהִים עוד מְרַחֶפֶת עַל הַמַּיִם.

(משה שפריר)