בשקוֹעַ החַמָה
עִם נְטות
היום היו
הרבֵּה מָרישִׁים
הייתי קופצת
עַל הקוֹרָה
אַךְ פחדתי
נבהלתי
ועכשיו אִזדָרְכוֹת
אדוּמות קורצות אלַי
ועינֵי תכלת
סגוּלוֹת מדברות
אלַי
מה טוֹב ומה
נָעים שֶׁבֶת
יַחַד
(בילי לרנר, משוררת)
"בתיאטרון החדר יש אנושיות, יש הקשבה, יש קבלה" (מרטין מוגילנר, במאי, בוגר תיאטרון החדר) |
 |
|||||||||||||||||||||||||||
