(מונולוג)
אתם מביטים בי. אני חש בהערצה שלכם. הבוקר הזה הוא טוב. עיניי היוקדות אל מול פניכם הנפולות. אני מכה בכם במילים, מכה בכם בקולי החודר, מערפל את מעט התבונה שעוד נותרה בכם. אתם בסך הכל תמונה של עיניים בוהות. מסודרים שורות שורות. מצוחצחים. כמה טוב שיש סדר. אתם לא מתעייפים. ניצבים דרוכים לפקודה הבאה. כל אות היוצאת מפי קדושה בעיניכם. כל מחווה הנמסרת מגופי מפעילה אתכם. אני אוהב את זה. אני המתופף. לו רק ידעתם מה באמת עובר לי בראש. כל כך קל לי לתמרן אתכם. אתם רק מחכים שאחזק ואתמוך במה שאתם כבר מאמינים בו.
אתם מביטים בי. אני חש בפחד הזורם בגופכם, זהו המנוע שלכם המקיים אותי. לא עוד חלשים. לא עוד ניצולים. אתם סוגדים לי, ניזונים מכוחי. אני עמוד האש שלכם. אני מחליט להיכנס בכל הכוח. הנה אתם שמחים. אני מכריז, מבצע חדש בא לעולם: "עמוד ענן", הבוקר הזה הוא טוב, לנגוס בבשר כל עוד הוא מדמם.
אתם מביטים בי. אני חש בהערצה שלכם. הבוקר הזה הוא טוב. אתם מרימים ידיים להסכמה. על ידכם מבצבץ המספר, זה כמו מספר סידורי לשליטה שלי בכם. אני לוחש: "אנחנו מוכרחים להגן על המולדת, לא ניתן שייזרקו אותנו מכאן". אתם מהנהנים בראשכם כמו מופעלים על ידי סוללות. אני מאושר. היום אני הגנרל שלכם מחר אהיה ראש הממשלה שלכם.
(אבי גיבסון בר-אל, במאי,שחקן ומנהל אמנותי, בוגר תיאטרון החדר)
