אני רוצה שתרים אותי כמו שק מלט ותסחב אותי לאמבטיה
ושם תשפוך אותי ותערבב עם חול ומים
תשפוך ותערבב, תשפוך ותערבב
עד שלא אהיה עוד אני אלא תערובת בטון נפלאה
עמידה בפני נזקי עונות השנה
מעורבבת עם חול ומים ומוגנת מפניהן
אני חלק מהם והם חלק ממני
ואתה מערבב ומערבב והופך אותי לחלק מדבר חדש
שלך
ואז לא אצטרך להכיל את המלט כמו שק
אהיה נוזל מופלא שלא צריך להכיל שום דבר
האמבטיה תכיל אותי
ואתה תכיל אותנו
איש ואמבטיית בטון
חיו בעושר ואושר
עד עצם היום הזה.
אבל עד שתרים ותשפוך ותערבב
אני אהיה שק מלט
ונשאר לי רק לחלום על אמבטיה עם חול ומים
והקירות שאהיה יום אחד, אם יהיה לך כוח
להרים ולשפוך ולערבב וליצוק
אם תהייה לך סבלנות לחכות שיתייבש
ואין לך סבלנות לחכות
ולא לערבב או ליצוק או לבחוש
וגם לי אין
עוד בועה התנפצה לה לעת ערב
רסיסי סבון ומים מקשטים את האוויר
לרגע קט אחד בלבד הזמן עוצר
וקול דקיק וחרישי של נפץ נשמע
מרחקי שנות אור ממך וממני
והוא חודר ומהדהד
מחר כבר לא יהיה אותו דבר
כל-כך מאוחר. היום הוא כבר מחר
ודבר לא נותר מן העבר
כמעט אין זכר גם לא בצלילי הרוח והמיתר
אך צל של גוף ונפש
או שניים שרצו להיות אחד
עד יבוא האחד
ירים וישפוך, יערבב ויצוק
(ירדן לב, בוגרת תיאטרון החדר, מנחה ושחקנית)
