צֵל נִבְלַע בַּחֲצֵרוֹת

מִפְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹלֵחַ לְהָבִים שֶׁל אֵשׁ

רוּחַ קַל מִתְגַּלְגֵּל

עִם שִׁירַת דַּיָּגִים

וְגוּפִי הָרוֹשֵׁף מִתְמַכֵּר

לְמַשָּׂב-מְנִיפָה אַפְרִיקָנִי

רְחוֹבוֹת מְצועָפִים לִילָךְ עַרְבִית

פְּרוּשִׂים כְּחַג

בְּיוֹם שִׁשִּׁי אַחַר הַצָּהֳרַיִם

כְּשֶׁפִּתְאם אַתָּה חָשׁ פִּיּוּס בֵּינְךָ לְבֵין

נְגִיעוֹת הַשַּׁבָּת

(מלכה נתנזון, משוררת וסופרת)