במקורה של כל חוויה הבאה לידי ביטוי, נמצאת השאיפה למצב הטבעי של האדם - השאיפה לסיפוק, לאושר, לאהבה במובן של קשר ואיחוד, והשאיפה להרמוניה בין היסטוריה לבין חוויה אישית מיידית ואותנטית.
בדרך כלל, במציאות, אנו רואים צורך למנוע מעצמנו סבל, ואין אנו רואים צורך למנוע מעצמנו אושר. בכל יום מייצרים תרופות שתפקידן למנוע סבל ולא מייצרים תרופות מונעות אושר. אף שמשמעות האושר שונה מאדם לאדם, המשותף לכל בני האדם הוא ההימנעות מסבל ועידוד העונג.
בתחום האירוע האמנותי, שהוא תחום מוגן, הסבל והאושר הם חלק לגיטימי במעגל החוויות האנושיות. כאן אנו יכולים לבוא במגע עם סבל מבלי שנישא בתוצאות לא נעימות של מגע זה. להיפך, המגע עם הסבל בתנאים המוגנים של תחום זה, מביא אותו לידי ביטוי, מטהר ומפנה מקום לאושר. תפקידו של היוצר לתת ביטוי לכל טווח החוויות האנושיות - לרווחת האדם. מקור הפרדוקסים המתרחשים בתוך תהליך היצירה הוא בדיוק באותו מקום שבו היוצר מבקש להימנע מסבל או מאי נוחות, והרי זה לעצמו פרדוקס...
(קטע מתוך הספר, עמוד 254)
