השבוע, ב-14 ביולי, 1912, נולד וודי גאת'רי (נפטר ב-3 באוקטובר 1967), אחד מן האמנים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. גאת'רי הוביל את גל תחיית מוזיקת הפולק האמריקאית, תוך איתגור היחסים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים במדינה, ובחינת גבולות חופש הביטוי לאורך שלושה עשורים של פעילות אמנותית ופוליטית,
השיר This Land is Your Land, שהפך למזוהה ביותר עם גאת'רי, נכתב ב-1940 כתגובה לשיר God Bless America, שהיה להיט גדול ברדיו באותה תקופה והציע מנת פטריוטיות מאולצת למדי. בפתיחת השיר מהלל גאת'רי את נופיה המרשימים של ארצות הברית, ומכריז כי הארץ היא "בשבילי ובשבילך", אך בשני הבתים האחרונים הוא מעלה נושאים כגון עוני ורעב, וגם השתלטות פרטית על קרקעות. הגרסה המוקלטת הידועה ביותר של השיר בביצועו של גאת'רי, יחד עם גרסאות הכיסוי הרבות שנעשו לו לאורך השנים, נטו להשמיט את שני הבתים האחרונים, ובכך נוטרל למעשה העוקץ הפוליטי של השיר והביקורת הקשה שהוא מציע. באופן אירוני השיר המזוהה ביותר עם גאת'רי, זה שהפך להמנון הבלתי רשמי של ארצות הברית, הוא דווקא זה שעבר עיקור תוכני וצנזורה.
וודי גאת'רי היה קולו של דור. הוא ניסח את החלומות והתקוות של החצר האחורית של אמריקה, של האדם הפשוט שניצב אל מול עתיד לוט בערפל. כוחו כאמן היה בהכרתו בכוחה של היצירה לשנות ולעורר לפעולה, הכרה שכה חסרה לנו בעולם התרבותי של ישראל 2013.
ארלו גאתרי, בנו של וודי, בבלדה ארוכת הנגן שלו: "המסעדה של אליס". היצירה הפכה לסמל של תקופה גם לסרט קולנוע בשם זה (1969). זו גרסה מלאה של הבלדה, 23 דקות (אנגלית).