תודה!
לקבוצות המשחק והמנחים-במאים
על החוויה המופלאה
"מונו-דיא 2013"
רצף מונולוגים ודיאלוגים מתחברים למחזה שנון ומבריק
האירוע התקיים השבוע
ביום ג', 30.7.2013, בתיאטרון יפו
יוצרי הערב (לפי א"ב):
אביגיל לזר, אורן רובשטיין, אושרית יפה, אמור דנטי, דבורה שרף, דור אלוני
דניאל לבנון, הלל מליניאק, יוני כפרי, ירדן לב, לאנא פאהום, לי ים תירוש
מיכל אסתר קציר, מיכל שמש מוגילנר, משה שבי, נועה פרומרמן
נורית סמיטשוילי, נעמה יעקובוביץ’, עדי חג'בי, ענבר קרסל
צליל חרלופסקי, רמי גואטה, תהל גלבוע
הפקה: אבי גיבסון בר-אל
ניהול אמנותי: אמיר אוריין
בכל שבוע אנו מביאים קטע או קטעים מתוך הערב
1. האיש עם הכובע
מילים, לחן וביצוע: משה שבי
(קבוצת השחקנים מבצעת את רצף החימום. מתוך הקבוצה פורץ משה שבי, כביכול מאלתר את הקטע)
א
כן זה אני האיש עם הכובע
קצת מוזר לא ברור ולא ידוע
כן זה אני, אך ורק אני
אל תתבלבלו, אני עדיין שפוי
אז מה אם אני מוזר ומשונה.
אז מה אם זה נראה לכם לא יפה.
שלא יהיה יפה.
(פזמון)
אני לא דומה לאף אחד.
אני מיוחד.
לא הולך לפי כללים.
לא אוהב שמכתיבים לי מה לעשות.
הרבה פנים ודמויות.
אני לא דומה לאף אחד.
אני מיוחד.
לא הולך לפי כללים.
לא אוהב שמכתיבים לי מה לעשות.
תתפוצצו מזה.
ותנו לי לחיות.
ב
הי, זה שוב פעם אני, האיש עם הכובע.
לא הגיוני, חתרני, מאוד גרוע.
נו התרגלתם, או שמא חוששים.
לבוא, או לא לבוא.
אז מה אם אני מוזר ומשונה.
אז מה אם זה נראה לכם לא יפה.
שלא יהיה יפה.
(פזמון...)
ג
אז מה אם אני קצת שונה.
חשבתם שאולי זה אני המורד.
אומנם לא ישר כמו סרגל.
והשרשרת לא דוקרת.
לא באתי מרמלה לוד.
זה רק אני האיש עם הכובע.
-------
2. לרקוד
כתיבה: שרון שלומי. בימוי: עדי חג'בי.
תהל גלבוע - הכוריאוגרפית. נעמה פרומרמן - הרקדנית.
(כוריאוגרפית מנחה רקדנית, צורחת)
פלייה! רלבה! פיסוק!
פלייה! רלבה! חיטוב! עיצוב! שפגאט! גו!
פלייה! רלבה! פיסוק! ניקוד!
גרשיים! מירכאות! שפגאט!
תחייכי! תחייכי שהקהל יאמין לך! תחייכי באמת!
נו, מה הבעיה שלך? מה יש לך לחפש? חיוך זה חיוך!
פלייה! רלבה! שפגט!
איך את מחייכת? סתומה! זה נקרא אצלך חיוך? את מפחידה! את מגזימה! את מוגזמת! פשוט תהיי את! זה נקרא אצלך להיות את? את משעממת אותי! את חולמת. איך אני יכולה לעבוד ככה! מה את חושבת לך? מה?! אני לא הייתי פעם חולמנית בדיוק כמוך?! הייתי! אבל עבדתי על עצמי! עבדתי קשה! לא כמוך! ואני מעולה! מ-ע-ו-ל-ה! איך את חושבת הגעתי לאן שהגעתי? אה?! איך את חושבת יש לי את הטכניקה המושלמת שלי? עבודה קשה וגם ויתרתי על החלומות ההזויים שלי. רק ככה אפשר להצליח! עכשיו תבכי. תבכי! את לא נותנת מעצמך. חסר לי ה- Feel! תהיי בובה! תהיי אנושית! מה יש לך להבין, בתהליך הזה, מה? רגשות? רגשות זה פתטי, בדיחה, זה נגמר. ותפסיקי להיות ילדה מפונקת. תתבגרי.
פלייה! רלבה! שפגט! סי-במול! נ-----קסט!
(הרקדנית יוצאת. התנהגות הכוריאוגרפית משתנה, מתרפסת לקהל)
נו, באמת, קהל יקר. אני שואלת אתכם? ככה אפשר לעבוד? כל הטמבלים האלה שמגיעים לכאן. לא מבינים שהם עושים צחוק מעצמם. ותאמינו לי, קהל יקר, שהכול בשבילכם. אנחנו מתאמצים להביא אליכם את הכי טובים בשוק. רק שיהיה לכם טוב על הנשמה ושיהיה לכם בכיף. אנחנו כאן יורקים דם רק בשבילכם! ואתם תשבו לכם בכורסא הנוחה שלכם בבית, קחו ליד בקבוק קוקה קולץ' טעם החיים. הסניפו קצת במבץ'! עשיר בשבעה ויטמינים ומינראלים! סמסו בסלולארי של סלקוץ'! זה כל מה שאתם צריכים. אנחנו כבר נעשה את העבודה, בשבילכם. שימו לב! עוד מעט פרסומות! אל תלכו לשום מקום אחר! אנחנו כבר חוזרים אליכם עם המון הפתעות חדשות והמון טמבלים חדשים, שיעשו לכם המון שטויות מדליקות! וזה הכול בשבילכם! תודה!
(משתחווה עד לרצפה)
נ-----קסט!
(יוצאת)
