רצף מונולוגים ודיאלוגים מתחברים למחזה. יצירתם של בוגרי תיאטרון החדר.

האירוע התקיים בתיאטרון החדר, ביום ג', 23.7.2013, וביום ג', בתיאטרון יפו, 30.7.2013.

בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך הערב.

6. חולה

כתיבה: שרון שלומי. בימוי: מיכל שמש. משחק: אושרית יפה.

(שתי דמויות באישה אחת)

(האם - צעקנית)

זונה! מטומטמת! שקרנית!

את חולת נפש. שימות מי שעשה אותך. מה אני צריכה את זה? מעניין אותך גברים יותר מאימא שלך. את נולדת לסבול. אפילו לא אהבתי את אבא שלך. את טעות. את דבק. את נצמדת לכל אחד, וכמו עלוקה, לא מרפה.

שקרנית, אמרת שתחזרי בשתיים ועכשיו שלוש. איפה היית? לא יכולת לעזוב את הזין שלך, אז נשארת? הזין שלך יותר חשוב לך ממני? שרמוטה!

מי היה פה? היה פה גבר, נכון? אני יודעת הכול. הכסא של השירותים היה מורם. מטומטמת! מה חשבת שאני לא אגלה? מותק, ממני אי אפשר להסתיר כלום. את נולדת לסבול! את עם הבעלים של החברות שלך תהיי. את לא שווה כלום. אף אחד לא ירצה אותך. כלום לא ילך לך בחיים. כלום! את זבל! טפו, את כל החברים שלך המזדיינים האלה. כולם זבל. אחד אחד זונות.

(הבת - רכה)

אני טובה. ילך לי בחיים. יהיה לי בחור, שיאהב אותי ואני אוהב אותו. אני ילדה של אהבה. ילדה של אלוהים לא של אף אחד אחר. אני אוהבת את החברות שלי ולא יהיה לי כלום עם הבעלים שלהם. אני אוהבת אותו אימא. הוא לא סתם זיון בשבילי, בחיי הוא לא. אני לא דבק. אני נעימה ונותנת ספייס ורגישה ונולדתי לאהוב. נולדתי לאהוב. יש לי חברים מקסימים. אני נולדתי מהאהבה של אלוהים. ויהיו לי חיים מקסימים ויפים עם ילדים, בעל, בית, משפחה, כלב ואפילו חתול. ואני אהיה הכי מאושרת בעולם. אני אוהבת אותך אימא. באמת באמת. לא התכוונתי להכעיס אותך ולבוא בשלוש. כל כך פחדתי לסובב את המפתח במנעול. אני לא זבל. אני נרקיס. מלכת הביצה. אני נרקיס יפה עם כתר על הראש.