וּכְמוֹ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת

כְּשֶׁכִּסְּאוֹ הָרֵיק שֶׁל אַבָּא הָיָה מַצְלִיף בָּנוּ אֶת הַהֶעְדֵּר

הָיָה אָחִי מְלַטֵּף אֶת שׁוּלֵי מִגְבַּעַת הַלֶּבֶד הָאֲפורָה,

מְיַשֵּׁר אֶת הַצַּלַּחַת הָרֵיקָה,

וְצוּר מִשֶּׁלּוֹ

וּמִנְעָדָיו 

וְהַנִּגּוּנִים עוֹלִים וּמְמַלְּאִים

וְאָנוּ, בֵּין אִילָנוֹת הַבָּכוּת וְהַחַמָּה הַמִּתְמַהְמַהַת,

מְסִיטִים אֶת וִילוֹן הַלַּיְלָה הָעִקֵּשׁ וְקוֹרְאִים לַבּוקֶר

בּוֹא!

גַם הַיּוֹם, אַרְבָּעִים שָׁנָה אַחֲרֵי,

הַמִּגְבַּעַת שֶׁהָעָשׁ אֲכָלָהּ,

וְאָחִי

וְאִמִּי

וַאֲחוֹתִי,

וְרַק אֲנִי אוֹסֶפֶת אֶת בָּתֵּי הַנֵּרוֹת

וּפִי הֶחָתוּם מְבַקֵּשׁ

מַיִם

(מלכה נתנזון משוררת וסופרת, ספרה "ללב יש היגיון משלו" יצא השנה בהוצאת עקד)