הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר הוא בשבילי ארגז הכלים לחיים" (עינת ויצמן, שחקנית ובמאית, בוגרת תיאטרון החדר)


בדיוק כשהזאב,

אז הרהר "אני רעב"

לסבתא הוא נקש בדלת,

היא הייתה קצת מבוהלת,

ושאל "אפשר נשנוש?"

וסבתא מיהרה לחוש.

"הוא יטרוף אותי!" בכתה,

ואכן לכך זכתה,

כה צמיגית וכה קשה.

וזאביק דרש "עוד מנה וקשה!

אני בטח כלל לא חש

ששבעתי כך ממש!"

הוא רץ סביב והתענה

"מגיעה לי עוד מנה!"

 

אז אמר בקול מפחיד

"אשאר כאן לתמיד

או לפחות, וזה ברור,

שכיפה תעשה ביקור."

 

הוא לבש בגדי הסבתא

שאותם כלל לא אכל

הוא לבש מעיל וכובע

ונעל את הסנדל

הוא עשה לו תלתלים

ודרש ביקור חולים.

 

באה כיפה אדומה

הסתכלה בתדהמה

"סבתא, אילו אוזניים גדולות!"

"שאשמע את הקולות!"

הוא הביט בה ושמח

איך אני אוכל אותך!

לעומת הסבתא כאן

תהיה היא מעדן

 

ואז כיפה'לה אמרה

"איזה מעיל! איזו גיזרה"

התבלבלת, אמר זאב,

זה לא הסדר שצריך

אבל לי זה לא כואב

הנה היכנסי אל פי.

 

הילדה רק חייכה

ושלפה את אקדחה

היא כיוונה לו אל הראש

לחצה אחת, שתיים, שלוש.

 

ביער לפני שעה תמימה

פגשתי את כיפה אדומה

אך ראו איזה שינוי

אין לה כלל כובע אדום

עם מעיל פרוות זאב

צועדת לה בשיא החום.

 

(ספר השירים של יואב איתמר "חוד הלב", יצא לאור בהוצאת קשב)

לאיגרת השבועית של 2013 . 8 . 29