רצף מונולוגים ודיאלוגים מתחברים למחזה. יצירתם של בוגרי תיאטרון החדר.

האירוע התקיים בתיאטרון החדר, ביום ג', 23.7.2013, וביום ג', בתיאטרון יפו, 30.7.2013.

בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך הערב.

7. זכר אלפא

כתיבה: פלג יפת. בימוי: עדי חג'בי. משחק: יוני כפרי.

אני רעב.

אני זכר אלפא

ואני רעב.

ואני כאן בחוץ איפה שאת לא מעזה להסתובב אפילו ביום. משוטט. משחר לטרף.

אני זכר אלפא וכשאני רעב צומחים לי ניבים והרוק שלי חומצה.

ואני כאן באפלה. ממתין.

אני מנהיג להקות טורפים שמתחברות באקראי ומתפזרות עם שחר.

כל אחד לעצמו. אכזרי.

ובאחד הלילות הקרובים, ללא כל הכנה מוקדמת, תפגשי בי.

את ברום תומתך. לבנה. קרירה כמצולות הים. עדוית פנינים ועטופה באריג משי תכול.

עינייך פעורות כשני משפכים האוספים לקרבך את אור העולם. אישונייך הכסופים נועלים אותו בתוכך.

את טובה.

ואני רעב.

אני זכר אלפא מולד ואני משוטט חופשי.

וכשאני רעב העור שלי לוהט ואישוניי אדומים ובמרכז המצח צומחת לי קרן.

וכשניפגש העור הצח שלך יצטמרר לרגע אחד וזה יהיה כל מה שתגידי ואם לא אני מי שאני לא אבחין בזה.

כן, אני אכבול אותך בלשונות של אש אל המזבח.

נכון, אני אייסר אותך.

נאמן לטבעי אטעימך ברשעות צרופה.

וזה ישרוף אותי. זה ישטוף אותי בנחשולים של לבה רותחת. זה יציף אותי עד מחנק.

עד שהזין המצולק שלי יהפוך למוט ברזל מלובן.

אבל במשך כל הזמן הזה אביט עמוק אל תוך עינייך. מעבר למסך האפור, מעבר לאישיותך, מעבר למחשבותייך.

אני זקוק לך.

אני זקוק לנפשך.

ודעי, אם לא אמצא בך את אשר ביקשתי, תמותי.

כי הרעב הארור הזה מטריף אותי!

אני רעב.

אני זכר אלפא,

ואני רעב.