הצטרפו לאיגרת השבועית

החוויה אינה על הבמה או על האקרן. היא בתודעתו של הצופה. תפקיד היוצר הוא ליצור קשר עם תודעתו של כל צופה. לקשר הזה אנו קוראים אהבה.


(באיגרת השבועית מובאים קטעים מהמאמר "הספק והאמון"

מתוך ספר "המעגל הפתוח". להלן קטע מס' 57)

 

יצירה בכל עת

- "אני חש עצמי כיוצא דופן בחברה. לפעמים זה מאד לא נעים!"

 

- כן, לפעמים זהו עונג, לפעמים סבל.

יוצר, מטבע הגדרתו הוא יוצא דופן. בתנאים של שיגרת חיים אנו נוטים להתכנס אל תוך המקובל הנהוג בקהילה. בזמן יצירה הדברים משתנים. בזמנים אלו על היוצר להיות בו-זמנית בשני מקומות, ואם אפשר - בשלושה. המקום הראשון הוא הנקודה בתוך הקהילה שבה נמצא היוצר כחבר בה באותו רגע. המקום השני הוא נקודה שמחוץ לקהילה, שבה נמצא היוצר בתהליך היצירה, וממנה הוא משקיף על הקהילה פנימה. ממקום זה הוא יכול לראות דברים שלא ניתן לראותם מתוך הקהילה. מקום זה יכול להיות רעיון או תמונה, שבאים מתוך האדם כתגובה למצבו כחבר בקהילה, אבל בעת ובעונה אחת הוא יכול להיות גם חיצוני - משהו שנולד מתוך ההשוואה שבין מצבו המצוי למצבו הרצוי לו, ועל כן ניתן להגדירו כמקום שלישי: נקודת מבט פנימית שהיא תרכובת של הראייה מבפנים והראייה מבחוץ.

 

לדוגמא: יוצר נמצא בתוך הקהילה ויום אחד הוא מהלך ברחובה של עיר. הליכתו ברחוב היא כאחד האדם. כמו אחרים הוא טרוד בענייניו ואולי מעט גם בנופי הטבע והאנשים סביבו. הוא נמצא בתוך הקהילה. פתאום הוא מגלה תופעה  - רגילה או לא רגילה. נניח שכל האנשים מביטים אל השמים כי אחד מהם צעק שעב"ם מופיע שם. הוא מביט אל האנשים ורואה שהם נרגשים. הוא מציין לעצמו שעב"ם גורם לאנשים להיות נרגשים. עכשיו הוא מביט אל הקהילה ממבט חיצוני לה - אולי אפילו מנקודת מבטו של אותו עב"ם. הוא ממשיך לגלגל במוחו מחשבות, תמונות, תחושות ורגשות, שיש בהן חוויה אישית וסביבתית. עכשיו הוא נמצא במקום השלישי, מקומן של ההארות הפנימיות היוצרות. מכאן והלאה הוא מוכן ליצירה. נניח שהוא מצייר ציור שבו כל האנשים נראים כקני-סוף על שפת הנהר, הצוואר מתוח עד לשמים ופיותיהם נושקים לעב"ם. גם זו יצירה.

 

הבנת החריגות של עצמך כיוצר, עלולה לגרום סבל. קבלת עצמך כחריג עשויה לגרום גם עונג. תהליך הבשלת היצירה יכול לגרום סבל. ההארות האישיות במהלך היצירה וגם תגובות אוהדות של הקהל הפוגש ביצירה, גורמות עונג. אין טעם להילחם בטבע הדברים הזה. רצוי לקבל אותו, ומבלי לפגוע בשלומו ורווחתו של הזולת, להפנות אנרגיה ליצירה. קונפורמיזם אישי ונונקונפורמיזם הם חלק ממנה.

("המעגל הפתוח", עמ' 145-146. המשך יבוא)

לאיגרת השבועית של 2013 . 9 . 25