רצף מונולוגים ודיאלוגים מתחברים למחזה. יצירתם של בוגרי תיאטרון החדר.
האירוע התקיים בתיאטרון החדר, ביום ג', 23.7.2013, וביום ג', בתיאטרון יפו, 30.7.2013.
בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך הערב.
9. חלב
כתיבה: יואב איתמר. בימוי: מיכל שמש.
הלל מליניאק (יואל). נעמה יעקובוביץ (לנה)
(יואל נכנס הביתה, עייף. לנה אשתו יושבת וקוראת בספר. אדישה).
יואל: מה שלומך, אהובה?
לנה: בסך הכול יום טוב, הייתה ספירת מלאי אז הילדים המופרעים לא היו.
יואל: טוב שיש ימים כאלה.
לנה: כן. מה איתך?
יואל: היה לי יום ארוך, אני חושב שהצטרדתי קצת. אני אכין לי גוגל מוגל.
לנה: טוב, ותכין לי קפה.
(יואל מביט בה לרגע ארוך בשתיקה. יוצא. חוזר)
יואל: אין חלב... למה לא קנית?
לנה: חשבתי שאתה תקנה.
(שתיקה ארוכה)
יואל: בת זונה!!! בת אלף זונות!!! זה הכול בגלל שאני חצי פרענק, נכון?! נכון?! אימא שלך אמרה לך לא להקשיב לאף מילה שיוצאת לי מהפה. תמיד זלזלתם במשפחה שלי כי לנו לא היה כסף, נכון? ואבא שלי היה צריך לנקות חרא של כלבים משטיחים של אנשים כמוכם, וכוס חלב! כוס חלב למען השם, לאדם עם גרון ניחר, גם אם הוא גוסס, לא תתני? למה? למה? כי בשבילך זה עיקרון, זה עיקרון, והעבודה שלך יותר חשובה לך ממני. אדם בא אחרי יום עבודה של שתיים עשרה שעות, עייף, מת, אבל את? הולכת לך לבתי קפה על שפת הים, מתקשקשת עם החברות שלך, ואני שוכב בבית כמו כלב עזוב, משתוקק לכוס חלב ואין! ואיך שבלבלת לי את המוח שאת רוצה לגור בצפון! תראי את השכנים שלך! מסתובבים עם האף בעננים. אבל אם מישהו ידפוק להם בדלת ויבקש כוס חלב, לא! זה לא! אזל. לך תדבר ללמפה. מגעילים! לך תקנה בפיצוציות, שעבור ליטר חלב תצטרך למכור את אשתך, ואל תחשבי שלא הייתי מוכר אותך, אבל מי רוצה לקנות אותך?! מי?!
ותמיד רימית אותי עם חזיות הפוש-אפ שלך, כבר בליל החתונה. החזה שלך ריק! והראש שלך ריק! והלב שלך ריק! ואת כולך צחיחה ועקרה ומטומטמת ואני לא נשאר כאן. אני קונה לך דיש-וושר, מיקס-וושר, דיסק-וושר וידאו, וולבו, שולח אותך פעמיים בשנה לפונה, אבל את? כשמבקשים ממך כוס חלב (מחקה אותה) "חשבתי שאתה תקנה"! הלוא המשכורת שלך אפילו לא מספיקה לתקציב של הפיסטוקים שלנו לשבוע. יש לך מנקה, יש לך עוזרת, מבשלת. כל מה שאני צריך זה כוס חלב למען השם! אני הולך למצוא לי מישהי שאצלה מילה זו מילה, וחלב זה חלב, אולי אפילו חלב עיזים, ואני אשתה לי כוס חלב, ואצחק!
(שתיקה ארוכה ואז הוא אומר בשקט כנוע)
אני הולך לקנות חלב.
(יוצא)
