רצף מונולוגים ודיאלוגים מתחברים למחזה. יצירתם של בוגרי תיאטרון החדר.

האירוע התקיים בתיאטרון החדר, ביום 23.7.2013, ובתיאטרון יפו ביום 30.7.2013.

בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך הערב.

12. שתי נשים בתור

כתב: אמיר אוריין

ביימה: צליל חרלופסקי

שחקניות: נעמה יעקובוביץ (א'). אביגיל לזר (ב').

(ב' עומדת בתור. נכנסת א')

א': סליחה, גברת, את אחרונה?

ב': מה?

א': את אחרונה בתור?

ב': סליחה?! לְמָה את מתכוונת כשאת אומרת לי "אחרונה"?!

א': בתור. את אחרונה?

ב': תסלחי לי, את לא מתביישת? איך את מדברת?

א': מה קרה? מה אמרתי?

ב': את קראת לי "אחרונה"? מי את שתגידי לי "אחרונה?", אני אחרונה? אני בחיים לא הייתי אחרונה.

א': בסדר, את לא אחרונה. אז מי אחרון?

ב': מה אכפת לי מי אחרון ומי לא אחרון! איך אני נראית לך? המנהלת של התור הזה? מה? נו! תגידי, נראה אותך, תגידי! אני המנהלת? מה?! את רואה? אין לך מה להגיד, אה? אין לך אין לך!

א': בסדר, תירגעי!

ב': מה תירגעי? מי תירגעי? מי את שתגידי לי "תירגעי"? "אחרונה!" באמת! בחיים שלי אף אחד לא יגיד לי שאני אחרונה. אני האחרונה שמישהו יגיד לה שהיא אחרונה. גם כשהייתי אחרונה, לא הייתי אחרונה. בחיים לא! אני ראשונה! תמיד! ראשונה! אני נולדתי ראשונה ואני אמות ראשונה ואת לא תגידי לי איפה אני עומדת איפה אני לא עומדת.

א': בסדר.

ב': מה בסדר? מה בסדר? זה לא בסדר! זה בהחלט לא בסדר! אומרת לי בסדר! זה אף פעם לא בסדר. אף פעם! אבל אני התגברתי! בשיניים ובציפורניים – התגברתי! תראו מי שמדברת! את יודעת מה אני עשיתי בחיים? את יודעת מה אני עברתי בחיים? מה אני לא עברתי?

הכול!

הכול!

והשואה ?!

(דממה)

אה? אה? את רואה? עכשיו אין לך מה להגיד, אה? לכי מפה! לכי מפה! תחפשי לך תור אחר! קרצייה!

(א' יוצאת, מתייפחת)

איזה אנשים!

(ב' עומדת בידיים שלובות. מביטה בשעון, מגלה שאין לה פנאי לעמידה בתור ויוצאת)