וינסטון סמית: מי ימציא לנו פחד מתאים
"ישראל הולכת ומתרחקת מתקיפה באיראן".
האיום הגדול ביותר שמרחף מעל לראשו של ראש הממשלה הוא איבוד כושר ההרתעה שלו בפני אזרחיו. מה ייעשה ראש ממשלה אומלל שנרתיק האיומים שלו הולך ומתרוקן? אל מול עיניו הכלות הולך ומתרחק האיום האיראני. מדינות שכנות עסוקות בעניינים הפנימיים שלהן ולבד מאמירות שדופות אחדות, לא ממציאות לו איומים ממשיים. אם לא יימצא בקרוב איום טרי, חייו אינם חיים וממשלתו קורסת. האזרחים נקראים לסייע ולספק איום בשר ודם עם תמרות עשן.
רעידות אדמה אמרנו? פאסה. בצורת? עוד מעט חורף. אולי אפשר לנבא שיהיה שחון אבל זה ממש לא רציני. פשפשים. מה רע בפשפשים? מכת פשפשים עומדת ליפול על ראשי האזרחים המודאגים. פשפשים טורפים. כאלה שנכנסים מתחת לעור ומכרסמים כל חלקה טובה. אם אין איום איראני אז לפחות פשפשים.
(וינסטון סמית)
-------------- -------------- --------------
וְתַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ
(תפילה זכה, מחזור יום הכיפורים)
-------------- -------------- --------------
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר".
(היטלר, "הוידוי האחרון של אדולף היטלר")
--------------
"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר
אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".
(פאולינה, "העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)
-------------- -------------- --------------
הטלוויזיה החברתית
(אהוד שם טוב, 052.5433100)
-------------- -------------- --------------
הירקון 70
