הצטרפו לאיגרת השבועית

מתן הביטוי לרגשות שלנו באמצעות היצירה, היא הדרך אל המצב הטבעי הנשאף של האדם, שהוא השמחה והאושר.


רצף מונולוגים ודיאלוגים מתחברים למחזה. יצירתם של בוגרי תיאטרון החדר.

האירוע התקיים בתיאטרון החדר, ביום 23.7.2013, ובתיאטרון יפו ביום 30.7.2013.

בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך הערב.

 

13. שיחת חולין

כתיבה: לי-ים תירוש. בימוי: ירדן לב.

שחקנים: לי ים תירוש (פרופסור). דניאל לבנון (עוז יעוז).

(פרופסור נכנס נושא שקית זבל. עוז יעוז נכנס נושא מזוודת-מסע)

 

פרופסור: הי! עוז יעוז היקר! שלום! מה שלומך הבוקר?

 

עוז יעוז: אצלי הכול מעולה! למה שלא יהיה מעולה? אין שום סיבה בעולם שאני יכול לדמיין שבה יהיה לא בסדר... ואיך אצלך פרופסור?

 

פרופסור:  האמת... לא משהו...

 

עוז יעוז: העסק שלי כל כך מצליח, הוא פשוט מזרים הכנסות בלי סוף!

 

פרופסור: רגע... שאלת מה שלומי... התחלתי להגיד שלא משהו בגלל ש...

 

עוז יעוז: ואשתי, איזו נשמה טובה! מטפלת בילדים כל כך יפה! אני אין לי זמן למסכנים הקטנים האלה אתה מבין? בגלל העסק! כבר סיפרתי לך מה מייצרים אצלי במפעל?

 

פרופסור: אז בקיצור, בזמן האחרון יש לי כאבים חזקים בגב. הגיל אתה יודע, אני בקושי מצליח ללכת... והרופא.. הוא אומר ש...

 

עוז יעוז: המפעל שלי פרופסור, מייצר חלקים משומשים שמשתמשים בחלפים מקושקשים שמתחברים לתוך ברגים משופשפים שתופסים את האוויר שמצטבר בקירות פלסטיק.

 

פרופסור: הרופא אומר שכנראה אני אצטרך ניתוח. עכשיו אני, אתה שומע? אני בגילי ניתוח זה לא דבר פשוט וגם אחרי זה תקופת שיקום ארוכה.

 

עוז יעוז: קירות פלסטיק פרופסור אתה מבין??? איזו המצאה גאונית! זה כמו קירות אמיתיים רק בחיקוי. מה שאומר שזה רבע מחיר... סתם! עבדתי עלייך, איזה רבע מחיר! זה עשירית מחיר! אני לא משלם כלום על החומרים! ואני מעסיק במפעל שלי רק עובדים זרים. אתה יודע איזה זולים החבר'ה האלה??? בתנאי עבדות הם מוכנים לעבוד!

 

פרופסור: אתה יודע, באוניברסיטה לא משלמים כל כך הרבה כסף. משכורת שם זה לא מי יודע מה, מה גם שאני עשיתי את הטעות של מדעי הרוח. שמה אנחנו לא שווים הרבה... חרא של פנסיה, חצי פנסיה אני אצטרך אולי על מטפלת שתהיה לי אחרי הניתוח... זה תקופת שיקום ארוכה אתה מבין?

 

עוז יעוז: וכל ארגוני זכויות האדם האלה יכולים להמשיך לבלבל בביצים עד מחר! הם לא מבינים שבשביל הסינים האלה זה מכרה זהב! בשבילנו זה אולי גרושים אבל בשבילם הם חוזרים אחרי כמה שנים שלא ראו את המשפחה שלהם ויכולים לבנות איזה וילה בצ'יינה אתה קולט?

 

פרופסור: בגלל הכאבים האלה אני כמעט לא יוצא מהבית. הנה עכשיו יצאתי מהבית רק כדי לזרוק את האשפה ובמקרה אני פוגש אותך כדי שנשוחח. זה פשוט אני מתעניין בשלומך כי אתה שכן שלי כבר הרבה שנים.

 

עוז יעוז: ראית איזה אנשים הארגוני זכויות אדם האלה??? מנסים לתפוס טרמפ על חשבון עובדים זרים שעובדים קשה וקורעים את התחת. כאילו מישהו מהתאילנדים האלה מצליח לקרוא מה כתוב בשלט שהם מחזיקים בהפגנות. הכול פוליטיקה אתה מבין, יש אנשים שקשה להם לראות שלאחרים טוב.

 

פרופסור: אני דווקא אין לי הרבה כסף, זה בגלל מדעי הרוח הבנת? עכשיו אמרתי לעצמי, נו מילא, אין לי הרבה כסף אבל לפחות יש לי את הבריאות שלי אתה שומע?

 

עוז יעוז: יש כאלה שלא מבינים את העולם פרופסור, תאמין לי... הם לא מבינים שזמנים השתנו ואנחנו לא כמו פעם, השתנינו, היום זה כפית-ליזם... הכול כפית-ליזם...

 

פרופסור: אז זהו, שאמרתי שלפחות בריאות אבל עכשיו גם זה אין. כי כל היום אני לוקח משככי כאבים ואני צריך לעבור ניתוח שהוא מסובך עם תקופת החלמה סופר ארוכה.

 

עוז יעוז: אתה מבין איזה עם יש לנו? איך השפה שלנו שולטת אפילו בתפוצות? המציאו שיטה כלכלית שמבוססת על התחמן שורד וקוראים לזה בעברית! כפית-ליזם. איך הצליחו ככה להכניס לכל העולם את המילה כפית אה?! זה בגלל שמי שמצליח בשיטה הזו מאכיל את כולם חרא בכפית, אז קראו לזה ככה, כפית-ליזם... אפילו באמריקה קוראים לזה ככה אתה תופס את זה???

 

פרופסור: עכשיו גם יש לי עוד כל מיני צרות עם כספים שאני חייב על הלוואות שלקחתי בזמנו על האוטו והמחקרים שהייתי צריך לממן בעצמי לאוניברסיטה... מדעי הרוח זה לא משהו בכלל.

 

עוז יעוז: ואני גאה פרופסור. אני גאה שאני מנחיל את השיטה הזו אפילו לילדים שלי שירשו אחרי את הניהול של המפעל. הראשון שייקח בזה חלק יהיה הבן הגדול שלי דן!

 

פרופסור: אבל אתה, הבן הגדול שלך קוראים לו אלי.

 

עוז יעוז: אחרי שדן ייכנס לעניינים ואלי יסיים צבא הקטנצ'יק הוא גם ילך בעקבותיו.

 

פרופסור: דן ילך בעקבותיו, דן אצלך זה הקטנצ'יק.

 

עוז יעוז: וכמה כסף נגלגל לכל השושלת, פרופסור... כמה כסף! אימפריה! משפחת יעוז תהיה אימפריה כלכלית! והכול בזכות ניצול האוויר שבפלסטיק!

 

פרופסור: אני מקווה שאני אצליח לשלם מספיק כסף לפיליפינית שתטפל בי... אתה יודע, אלה מסכנים אלה, באים לארץ בתנאי עבדות, עושים עבודה שאף אחד לא רוצה לעשות בשביל גרושים... אבל אצלי זה לא יהיה, כמה שאני מרושש אני אדאג לפיליפינית שיהיה לה מספיק שכר.

 

עוז יעוז: אך איזה יום יפה פרופסור. איך אני אוהב לשוחח איתך ככה בבוקר כשאנחנו נפגשים, איזה שכנים קרובים אנחנו.

 

פרופסור: בשביל זה אני שמח שאני צריך לזרוק את האשפה מדי פעם, שככה אני פוגש אנשים קרובים כמו שכנים יקרים כמוך... רק חבל שאני במדעי הרוח... ושאין לי הרבה כסף... ושעכשיו אני צריך ניתוח מסובך עם תקופת שיקום ארוכה...

 

עוז יעוז: לא נורא פרופסור, העיקר הבריאות! יום טוב שיהיה לך!

 

פרופסור: יום טוב שכן יקר.

 

(עוז יעוז יוצא. פרופסור בוהה אחריו)

לאיגרת השבועית של 2013 . 11 . 7