הצטרפו לאיגרת השבועית

תחום האירוע האמנותי הוא מקום פתוח לכל מה שהדמיון האנושי יכול להמציא. אם אכן כך הדבר, שחררו את התודעה ותתחילו לפנטז.


רצף מונולוגים ודיאלוגים מתחברים למחזה. יצירתם של בוגרי תיאטרון החדר.

האירוע התקיים בתיאטרון החדר, ביום 23.7.2013, ובתיאטרון יפו ביום 30.7.2013.

בכל שבוע אנו מביאים קטע מתוך הערב.

 

14. תעני לשאלה

כתיבה ובימוי: צליל חרלופסקי. משחק: מיכל קציר.                  

(הדמות עומדת אל מול הבוחנים אותה. היא נשאלת שאלה.

הטקסט הוא זרם אסוציאציות הנולד באותו רגע בראשה)

 

מה?! "מה התהליכים שהובילו להקמת המדינה?" כן, תהליכים. מה התהליכים? תעני לשאלה. למה את לא עונה? את יודעת את התשובה. ידעתי.

 

מפוזרת. שלומפרית. בלגניסטית. שכחנית. בינונית. משתדלת. מתאמצת. משתדלת.

המאמצים שלך ראויים לשבח. יש לי סחרחורת. הכול מסתובב לי. אני מאבדת את שיווי המשקל. בא לי להקיא. יש לי בחילה. אני אזוקה. עצורה. אוזקים אותי בידיים. אוזקים אותי למיטה. אני לא יכולה לקום. הרגליים משותקות. הפה משותק. הראש משותק. אין רגש. אני לא בן אדם. רובוט.

 

קיבלתי מאסר. אני חייבת לציית. לציית לחוקים. לציית למשטר. לציית. לציית. לציית. לציית. חייבת לציית. קיבלתי חנינה. הזדמנות שנייה. התנאים השתפרו, אבל עדיין אני חנוקה. לא מצליחה לנשום. חבל כרוך על הצוואר שלי. לא יכולה לשחרר אותו. כל בוקר. כל בוקר אני מנסה להרפות אותו ממני. ואז הוא חונק אותי בבטן. הבטן חנוקה. זועקת. נקרעת לגזרים. חתיכת בטן ועוד חתיכה. דם משפריץ לי לפנים. אני לא יכולה לראות. דם. הדם מכסה את הפנים שלי. מכסה את כולי. אין לי בטן. אני מתה. הגוף שלי בוכה. הגוף שלי רוצה למות.

 

לקחו לי את החיים. את המשפחה. את עצמי. את הזמן שלי. זמן. אין לי זמן. לעבד אין זמן. אין זמן לחשוב. אין זמן ליצור. אין זמן לקלל. אין זמן להפליץ. אין זמן לנשום. אין זמן לזיין. לציית. לציית לחוק, למשטר. פשיסטים. אני רובוט. אני רובוט אוטומטי נשלט על ידי פשיסטים. תעבוד! תעבוד רובוט מזוין! אתה חייב לעשות את העבודה שלך!! אתה לא יכול להיות אחר! אתה צריך להיות בדיוק כמו כל הרובוטים האחרים! אם אתה לא מתאים נחליף אותך ברובוט אחר! נשמיד אותך! נרמוס אותך לחתיכות! בורג קטן קטן ומזורגג במערכת. אפס.

 

אין לי מיקוד. אין לי סדר. אין לי ארגון. אני לא מתאימה.

תעופי מפה! לא רוצים לראות אותך יותר פה בחיים. את בינונית. את מהווה איום למשטר. את אסון. האמיני לנו, אנחנו יודעים  בדיוק מה טוב בשבילך. איך את צריכה להיות. אבל את עקשנית מטומטמת שכמותך, ממשיכה בשלך. מפקפקת. איך את מעזה?

 

תיעלמי. תתאדי. תתאבדי ובכלל, תעופי מפה. צאי לגלגול אחר. אין לך פה מקום. אם היינו יכולים היינו בועטים בך. בכל חלק של הגוף הנרפה שלך. איבר, איבר, עצם, עצם.

את חייבת לציית. לציית לחוקים. לציית למשטר. גם הבטן שלך יודעת. מה את בסך הכול? רובוט. תעבדי! תעבדי! תעני לשאלה. מה התהליכים שהובילו להקמת המדינה?

לאיגרת השבועית של 2013 . 11 . 14