אֵין שׁוּם דָּבָר מִינִי

בְּבִטְנֵךְ הָרוֹפֶסֶת מִבַּעַד לַחֻלְצָה.

גַּם הַחור שֶׁנִּפְעַר בְּאֵזוֹר הֶחָזֶה

לא מְשַׁדֵּר אֶת מַה שֶׁאַתְּ רוֹצָה.

הַנַּעֲלַיִם יְקָרוֹת זֶה נָכוֹן

אַךְ הַמִּכְנָסַיִם הַיְּרֻקִּים רָאוּ יָמִים טוֹבִים יוֹתֵר

וְגַם תְּכוֹל הַקָּפּוּצ'וֹן

וְהַשֵּׂעָר הַמִּתְקַצֵּר -

יִשַּׁרְתָּ אֶת הַחֻלְצָה לְפֶתַע, תּוֹךְ סִימוּס

זֶה מוֹכִיחַ שֶׁיֵּשׁ בְּךָ עוֹד מְעַט נִימוּס

אַךְ סַנְטֵרֵךְ כָּפוּל וְצִפָּרְנֵךְ לא עֲשׂוּיָה

וְהַדָּבָר מוֹכִיחַ שֶׁיֵּשׁ כָּאן בְּעָיָה.

אוּלַי הַבְּעָיָה הִיא רַק בְּמַבָּטִי

אֲשֶׁר כּוֹפֶה עָלַיִךְ סֵדֶר חֶבְרָתִי.