הצטרפו לאיגרת השבועית

"תיאטרון החדר? קסם של תיאטרון!" (יורם קניוק, סופר)


"אל תשחק באוכל! תאכל!" – אמירה ידועה לשמצה בקרב תינוקות של בית הוריהם. אבל מחקרים מלמדים שילדים המשחקים באוכל שלהם לומדים טוב יותר ("הארץ"). טוב מאד. אימהות יתחילו לעודד את פעוטות לבחוש בדייסה בידיים חשופות, להתיז מרק על הקירות ולהשליך את הקציצה לרצפה והאם תתמוגג. הוא לומד! הוא לומד!

 

מהות העניין היא חשיבותו של המבט המתבונן, היד הממששת, האף הקולט את ניחוחות העולם, המחשבה המתעוררת והרגש המלווה את החוויה הכוללת. כלומר, כל משחק מקרי לכאורה, הוא תהליך למידה הכולל תחושה, תמונה מחשבה ורגש – מרכיבי החוויה האישית הפעילה. כל תהליך למידה הוא יצירה. יש להניח שהתינוק, כמו גם המבוגר, חווה התעלות נפשית, רגעית או נמשכת, עם כל גילוי חדש. מהותה של ההתעלות תלויה בתכני הגילוי. אחר כך מתבגרים ויושבים זקופים ליד שולחן האוכל ונוגסים על פי כללי הטקס. תקנות האכילה, יהיו אשר יהיו, נלמדות וממומשות כמובן מאליו.

 

אדם-יוצר יודע באופן פעיל או אפילו לא מודע, שאין דבר כזה "המובן מאליו". בכל פריט של מציאות קיימת, יש סוד שעדיין לא נתגלה. הסוד הזה הוא חומר הגלם ליצירה.

לאיגרת השבועית של 2013 . 12 . 12