הצטרפו לאיגרת השבועית

"שיטת אוריין מפיחה רוח חדשה במושגי התיאטרון!" (דוד מעיין, במאי)


אצלנו בחדר מדרגות, בדרך אל הדירה או בדרך החוצה, אפשר לחוש בעין נסתרת מתבוננת בך. זו השכנה המרעילה מציצה בך מבעד לעינית שבדלת שלה בקומה הראשונה. היא יודעת עליך הכול. באמת הכול, כולל מתי לאחרונה קיימת יחסי מין, מתי רבת עם החברה שלך ומתי לאחרונה הפלצת בחדר המדרגות. היא רואה הכול, זוכרת הכול ולא שוכחת דבר וביום הדין היא תגיש לך את החשבון.

 

יש לה המון זמן פנוי. היא בפנסיה. סדר היום שלה קבוע. היא קמה עם אור ראשון כי היא לא יכולה לישון באור יום וגם בגלל החשש להחמיץ פיסות מידע חיוניות על העולם. מרכיבה משקפיים עבות זגוגית, המקנות לפניה הבעה של ינשוף עצבני, הולכת אל העינית שבדלת וממתינה ליוצאים מדירתם. כאן היא רושמת לעצמה את מצב רוחו של היוצא, את בגדיו וארשת פניו. לשם כך התקינה עינית פנוראמית רחבה מאד, המאפשרת בחינה מדוקדקת של פרטי הלבוש והבעות הפנים. בזמן ההתקנה היא רבה עם בעל המלאכה ששכרה לשם כך. את הצעקות שלה שמעו בכל הבית.

 

לאחר שסיפקה את מאווייה הבסיסיים ליד העינית וזרם היוצאים מן הבית פסק. היא מכינה לעצמה קפה בלי קפאין ומקללת את יומה, את העולם ואת הקפה. היא מנקה את הבית בין שמונה לעשר בבוקר בדיוק ולא רגע אחד יותר מזה. בזמן הניקיון היא פותחת רדיו, רשת ב', במלוא העוצמה. דיירים שמזלם לא שפר עליהם והם מובטלים בביתם או ישנים לאחר משמרת לילה, חייבים לאטום אוזניים בחומר מבודד. פעם ניסה דייר אחד להעיר לה על הרעש. היא רבה איתו. כשהיא רבה, היא צועקת. כשהיא צועקת עולים מגרונה צלילים הלוחצים על עור התוף באוזניים וגורמים לחנק זמני, סחרחורת ובחילות. במצב כזה איש מעולם לא הצליח להבין מה היא צועקת. מאז לא מעירים לה עוד.

 

לאחר שניקתה את הבית וקיללה את עצמה על הניקיון המרושל, היא הולכת אל הירקן ורבה איתו על מחיר תפוחי האדמה. במכולת השכונתית היא רבה עם בעל המכולת על מחיר הלחם. בחזרה לביתה היא צועקת בקול רם על הנהגים שלא האטו בזמן ואת אלו שהאטו בזמן היא מקללת בשקט.

 

אין לה בני משפחה ואם יש הם מעולם לא נראו דורכים על סף דלתה. יש לה פינת ישיבה ליד הדלת, המאפשרת לה גישה קלה אל העינית שבדלת ויש לה פינת סריגה ליד החלון. משם היא צועקת על כל מי שנראה לה מוכר. שם היא גם סורגת סודרים ופורמת אותם לסירוגין כי מעולם לא שבעה רצון מהדוגמה שסרגה. אחת לשבוע לפחות היא הולכת לעירייה להתלונן על בעל הבית. בערבי הקיץ החמים יש מסיבות על הגגות בסביבה. מעולם לא על הגג שלנו. כשמתחילה המסיבה היא מצלצלת למשטרה ומודיעה על מפגע סביבתי.

 

היא המלכה הבלתי מעורערת של הבית. את מעמדה זה קנתה לעצמה בשנים של כעס ורגעים של שמחה לאיד. אתמול היא חטפה שבץ מוחין והלכה לעולמה בעודה מצחצחת את העינית של הדלת מצידה החיצוני. יהי זכרה ברוך.

(אמיר)

לאיגרת השבועית של 2013 . 12 . 12