"עוף גוזל"
Guy Davidi, November 27 near Ebeltoft, Denmark
"עוף גוזל" תמיד גרם לי דמעות בעיני, דמעות של צער שנגזר גורלי לגדול במקום שכולו שקר. אם יש שיר שסימל עבורי את השקר של החוויה הישראלית זה היה זה. שיר טקסי סיום בית הספר שמנסה ליצור נורמאליות בזה שבני הנוער עברו עתה מקצה הכנה של 12 שנים להיות לוחמים, כובשים או סתם נתינים נאמנים. השקר שכביכול אנחנו חברה שמטפחת את ילדיה בעדינות רכה ומשחררת אותם ברוך אל העולם. כל פעם ששמעתי את השיר עברה בגופי צמרמורת. מעולם לא חוויתי את הבית ספר כמסגרת תומכת ומטפחת ולמען האמת שום מסגרת ממסדית אחרת כולל בית הספר לקולנוע המתועב. עוף גוזל חתוך את השמים. עכשיו אתה ציפור קרב. (פייסבוק)
(גיא דוידי, חתן פרס האמי הבינלאומי, יחד עם עימאד בורנאט, על סרטם "חמש מצלמות שבורות", שהה בדנמרק בעת קבלת הפרס וקיים שם סדנה לתלמידי קולנוע, משם הוא שלח את הקטע הנ"ל)
-------------- -------------- --------------
חופש, שוויון ואחווה, קבורה
מיצב, בסקון, צרפת, 2013.
-------------- -------------- --------------
עיצבנה אותי הזאתי מהסופר.
יאללה, אני הולך לכתוב טוקבק.
יש איזה מאמר ב"הארץ"?
-------------- -------------- --------------
הסכם בשתי דקות
"ברצוני לאמץ את כולכם אל לבי ולומר לכם
כי הדבר אשר הכתיב את בואי למקום זה,
הוא הרגש הטהור והאציל של בן גזע נבחר,
אל בני גזע נבחר".
(היטלר, "הוידוי האחרון של אדולף היטלר")
--------------
"אתה יכול לדבר על מה שאתה רוצה לדבר
אבל לא על כל מה שאתה רוצה לדבר".
(פאולינה, "העלמה והמוות")
--------------
קטן זה יפה.
אינטימי זה נכון.
(אינטימיזציה של האירוע האמנותי)
-------------- -------------- --------------
הטלוויזיה החברתית
(אהוד שם טוב, 052.5433100)
-------------- -------------- --------------
הירקון 70
-------------- -------------- --------------
