(שאלת קורא: "כלב מדבר? כותב? מה השטויות האלה?".

תשובתי: אם הייתי מדבר, מה הייתי כותב? זו כל התורה כולה על שתי רגליים אחוריות")

שלום חברות וחברים,

---------------

1. אהבה מלחיצה

בסך הכול נחמד לגור בתיאטרון החדר. אנשים מתייחסים אליך יפה, בסבלנות, ובכלל הם אנשים מאד נעימים ואדיבים ומפרגנים זה לזה ומלאים באהבה. אבל לפעמים בא מישהו מלא באהבה עד לבלי הכיל אותה. הוא רואה אותי ומיד מתפתל, משמיע קולות מציצה והתפנקות וציוצי חיבה כאילו הייתי תינוק בעריסה. אבל כמות האהבה העצורה בו כל כך גדולה שהוא מוכרח לתפוס אותי בצלעותיי ואז הוא מעסה אותן בכל כוח שריריו עד סכנת שבירה, משפשף את פני, טופח על עכוזי ושאר מיני התנהגויות שמקורן אולי באהבה אבל הלכה למעשה הפכו להתגוששות מייסרת. אני, כמובן מקבל את ההתפרצויות הללו בסבלנות כלבית מובהקת ומנסה בעדינות להישמט ממנו ולהגיע אל שולחן האוכל במטבח ולא עולה בידי. לאחר שפרק את משא אהבתו המשתוללת הוא נרגע ונפנה לעיסוקיו ואני יכול לגשת אל השולחן ולארוב לרגע שבו כולם יוצאים מהמטבח ונותרים רק אני והתקרובת הדשנה שעליו.

חברים, בסקס תעשו מה שאתם רוצים, אבל באהבה תהיו עדינים. בבקשה.

---------------

2. מה עוד צריך?

רון גרא שלח את הקטע הבא. בטח הוא מתכוון אלי:

כֶּלֶב  / רוֹן גֵּרָא

עִתִּים עָדִיף לִהְיוֹת כֶּלֶב

הַמִּתְגּוֹרֵר בְּבַיִת נֶאֱמָן.

יוֹצֵא לְטִיּוּלִים בַּזְּמַן,

פּוֹגֵשׁ חֲבֵרִים,

מִשְׁתּוֹבֵב בַּגִּנּוֹת,

נָח וְנָם,

מְקַבֵּל אֲרוּחוֹתָיו בְּמוֹעֲדָם,

הוֹלֵךְ לִישׁון עִם לִטּוּף חַם.

וּמַה צָּרִיךְ עוֹד הָאָדָם?

(רון גרא)

שלכם באהבה,

תיאודור