מעגל הוא תחילה קו דמיוני מושלם וסגור שכל נקודה עליו נמצאת במרחק שווה מנקודה קבועה שהיא מרכז המעגל. מרכז המעגל אינו חלק מהמעגל. זו הגדרה מתמטית פשוטה.
אף שמרכז המעגל אינו חלק ממנו, הוא מגלם את מהות המעגל.
לפעמים מכנה האדם את מרכז המעגל כיציר אלוהות או כהתגשמות של אלוהות או כאלוהות עצמה, אבל בכל מקרה, מרכז זה הוא יצירתו של המעגל.
המעגל המושלם קיים רק בדמיונו של היוצר המתווה אותו.
מעגל מושלם הוא מעגל סגור.
בטבע החי אין מעגלים מושלמים.
במעגל האנושי יש צורה אחת בלבד של מושלמות:
להרף עין כל הנקודות שוות בפני מרכז המעגל.
הרף עין פירושו פעולה שנעשית על מנת להגדיר את המרחב הנתפס בעין המתבונן.
פעולת ההתבוננות עצמה, בהרף עין אחד, מבטלת את שלמותו של המעגל.
ברגע הזה מתחילים חייו האוטונומיים של המעגל.
כל נקודה על פני המעגל נמצאת במרחב המיוחד לה.
על כן כל נקודה מיוחדת לעצמה.
כל נקודה היא אנושית.
כל נקודה היא עולם מלא.
כל נקודה לעצמה נידונה לכיליון.
קיומה של כל נקודה תלוי בנקודות האחרות על פני המעגל.
על מנת להבטיח את קיומה היא חוברת לנקודות אחרות ויוצרת נקודה מורכבת.
החבירה הזאת היא תנועה, שהולכת ומתרחבת ומתווה את המעגל הפתוח.
בין נקודה לנקודה נמצא מרחב תנועה פתוח אל פנים המעגל והחוצה ממנו.
על כן המעגל האנושי יכול להיות פתוח וזה גם סוד קיומו.
רק בהיותו פתוח, הוא מתקיים וחי.
חיים אלו פירושם תנועה.
כל תנועה משנה את צורתו של המעגל.
תרומתה של כל נקודה לחוויה הכוללת של המעגל מרחיבה את המעגל ויוצרת מעגל חדש בנקודה חדשה, גבוהה יותר במרחב.
תרומה של כל נקודה על פני המעגל היא אישית וצומחת כלפי מעלה.
לעולם לא ניתן, לבד מאשר בכוח המדמה של האדם, לחזור אל המעגל שהיה בעבר. אפשר לצמוח ולהתקדם אל העתיד.
כל מעגל מיוחד לעצמו.
כל מעגל הוא עולם מלא.
כל מעגל לעצמו נידון לכיליון.
קיומו של כל מעגל תלוי במעגלים אחרים.
על מנת להבטיח את קיומו, המעגל חובר למעגלים אחרים ונוצר יקום מעגלי.
גם זוהי תכונתו של המעגל הפתוח.
(אמיר אוריין)