(קטעים מתוך עבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר, הבוחנת את הערך התרפויטי המוסף שב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחת התזה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012. קטעים מתוך עבודת המחקר)
שיטת אוריין - המעגל הפתוח ותיאטרון החדר
התפיסה העומדת בבסיס השיטה היא שהחוויה האישית המיידית מעשירה את האירוע. לפי אוריין (1985), עבודת השחקן מבוססת על ידע אישי, היסטורי ואינסטינקטיבי. הוא מסביר כי הגישה הקלאסית לתיאטרון ולבמה, היא:
אל"ף - היוצר, מציג את בי"ת - הדמות, לפני גימ"ל - הקהל.
בשונה מכך, הגישה בשיטת אוריין היא:
אל"ף - היוצר, מציג את אל"ף - היוצר, באמצעות בי"ת – היצירה, לפני גימ"ל - הקהל.
אוריין מתייחס אל היצירה ככלי ואל היוצר כתכלית שבה האדם נמצא במרכז היצירה, ושהיא היחס בין ההיסטוריה של היצירה לבין החוויה האישית המיידית של היוצר.
בשיטה תרגילים לרוב, שמתייחסים לאספקטים שונים בהוויית האדם כאדם וכאמן יוצר. התרגילים מגוונים וכוללים דרכים שונות לתשומת לב לנשימה, חימומים פיזיים של כל חלקי הגוף, טכניקות התבוננות בתהליכים פנימיים כמו חלומות, וטכניקות עבודה עם טקסט. להלן כמה דוגמאות לתרגילים עם הסבר למשמעות שעומדת מאחוריהם והיכולות המתפתחות בעקבותיהם:
"נשימת אנחה" - מכוונת להורדה מיידית של מתחים קלים בגוף, ולהקלה במקרים של מתח גבוה ומתמשך;
"נשימת שעון" - עוזרת בהורדת מתח בכול עוצמה שהיא;
"רצף חימום" - התייחסות לחלקי הגוף, למחשבות אישיות, תרגול תנועתי, מתן ביטוי והוצאת אנרגיה;
"נשימות מעגליות" - הרחבת גבולות, מבהירה ומחדדת את החוויה האישית, ומאפשרת לנוע ברצף הקשרים אישי מההווה לעבר ולעתיד;
"המנחה האישי" - יצירת דיאלוג פנימי, קל ומהיר, לאימון בגיבוש עמדה אישית;
"רצף לחישה" - אימון ברצף מילולי חופשי;
"רצף תנועה" - פיתוח מודעות ליחס שבין גוף לתודעה;
"רצף מילולי רגיל" - אימון כללי בהבעה אישית;
"רצף מילולי מהיר" - אימון נמרץ בהבעה אישית;
"רצף מילולי גרוטסקי" - אימון בהבעה אישית מסוגננת;
תרגיל מרכזי בשיטה הוא "עבודת מנחה-שחקן":...
(עמ' 30 בתזה. המשך יבוא)
