(קטעים מתוך עבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר, הבוחנת את הערך התרפויטי המוסף שב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחת התזה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012. קטעים מתוך עבודת המחקר)

שיטת אוריין - המעגל הפתוח ותיאטרון החדר (המשך)

...תרגיל מרכזי בשיטה הוא "עבודת מנחה-שחקן": רצף המושגים שנבחנים - תחושה, תמונה, מחשבה, רגש, תנועה, צליל - יוצרים אימון בהגדרת חוויה אישית; כמו כן ישנם:

"רצף חימום שיטתי" - בדיקת ערוצי תקשורת אישית ובין-אישית;

"התרגיל המשולש" - בדיקת הקשרים שבין התפקיד לאדם הנושא בתפקיד;

"צחוק-בכי-צחוק" - שיפור ההבעה הפיזית והרגשית, שחרור כללי ממתח ושחרור מצבי התנגדות;

"שידור אהבה" - לשכלול קשר בין-אישי;

ועוד.

בתיאטרון החדר גם חומרים אמנותיים, ובאים לידי ביטוי גם אמצעי הפקה ומערכי שיווק. בפרק הממצאים אתייחס למספר תרגילים יותר בפרטים, במטרה לבחון את השפעתם הספציפית על המרואיינים ולהסיק מכך את מסקנותיי לגבי הערכים הטיפוליים שבשיטה.

השיטה היא דרך לביצוע מיפוי של הדמיון. באמצעותה נוצרת סינתזה בין חוויה אישית של האמן/ית המופיע/ה לבין הדמות, הקונספט והיצירה, ובעקבותיה נוצר מצב מודעות חדש.

כפי שמתואר בשיטה, בעקבות התהליך אמורה להיוולד יצירה מועשרת, שיש לה עוד מימד עומק ולדידי עוד מימד תרפויטי. כלומר, השיטה, בנוסף על היותה דרך עבודה מקורית לעבודה עם אמנים מופיעים, באמצעות האמנויות השונות, שואבת מדיסציפלינות שונות ולכן היא יוצרת עירוב של מרכיבים, שיוצרים אצל המתנסים בה אספקטים טיפוליים. כך ציפיות בתחום העוררות הרגשית-שכלתנית באות על סיפוקן, ועל כך עוד בהמשך המחקר.

בפרק הבא אתאר את המתודולוגיה שבה בחרתי במחקר.

(עמ' 30-31 בתזה. המשך יבוא)