1. אדם
האדם הסביר יעשה כך וכך. מה יעשה האדם השביר?
(נשמע בקבוצת המנחים של תיאטרון החדר)
2. "דווקא היותה של ההצגה לא פוליטית היא אולי האמירה הפוליטית החזקה ביותר שלה..."
ציטוט מביקורת של מיכאל הנדלזלץ על הצגתה של אופירה הניג, "רוח ים" בתיאטרון חיפה. ביקורת נאה ומקיפה. אבל...
למה?! למה לשוב ולהנציח מושגי-בסיס בעיוות כזה:
א. "הצגה לא פוליטית"(?). אין חיה כזאת. באמת שאין. כל הצגה היא פוליטית כי היא מתקיימת בתוך ה"פוליס" שלה, החברה, המדינה, השבט – מה שתרצה – והשאלה היחידה שנותר לשאול היא: איזו מגמה פוליטית משרתת ההצגה המסוימת? לכך יש רק שתי תשובות אפשריות בלבד: קואליציונית או אופוזיציונית (ע' "המעגל הפתוח", עמ' 356). מדוע, אם כן, נפוצה כל כך האמירה השגויה הזאת? יש להניח כי במחוזותינו המונח "פוליטי" הוא מונח דחוי. רוב באוכלוסיה מתעב "פוליטיקה" ועל כן, כאשר רוב זה נחשף להצגה שאינה תואמת את השקפת העולם שלה הוא מגדיר אותה כ"פוליטית". אבל קול המון ודאי שאינו כ"קול שדי" וגם "לא תהיה אחרי רבים לרעות" (לעשות הרע) ומעצבי דעת קהל ודאי מצווים על דיוק בהגדרותיהם. לטובת הנדלזלץ יש לקוות שזו הייתה פליטת קולמוס או התחלקות אצבע על מקשים ולא כוונת מכוון זדונית.
ב. ככלל, הרי זוהי אמירה שסתירתה הפנימית כל כך גלויה לעין, עד כי יש לתהות על אותה "פוליטיקה" שעליה מצביע הנדלזלץ. כי ממה נפשך? (מארמית: מה אתה רוצה מהחיים שלנו?) אם היא "לא פוליטית", כיצד זה "היא אולי האמירה הפוליטית החזקה ביותר שלה"? אם היא, שומו שמים, "פוליטית", עדיין לא נאמר כאן דבר והמשפט חסר משמעות.
ג. מתוך הכרות מוקדמת עם יצירתה של אופירה הניג, יוצרת בולטת ומרתקת בפני עצמה, אני מניח שיש בהצגתה זו גם מרכיבים חתרניים, ואלו מטבעם לא גורמים לקהל להחזיר את כרטיס המנוי שלו. זהו דבר אופייני לתעשיית התיאטרון, אשר תיאטרון חיפה נמנה עליה. כי לא תתכן הצגה אופוזיציונית באמת במוסד תעשייתי. לכל היותר – חתרנית, כלומר, אפשר בקלות להתעלם ממסרים עוכרי שלווה ולהתמסר לתענוג הממכר של צפייה מטשטשת תודעה חברתית מהפכנית, רחמנא ליצלן.
למי שפעם, בעבר הרחוק היה עמיתי המכובד ובר-פלוגתא קבוע שלי: מיקי, ממך הייתי מצפה ליותר. ולא נותר לי אלא לקוות שאמירתי זו לא תשוב אלי כבומרנג כאשר מיכאל הנדלזלץ יבוא לבקר הצגה שלי.
- אמיר
