(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר, הבוחנת את הערך התרפויטי המוסף שב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012)

מרואיינים (המשך)

...מרואיין מ', כוריאוגרף ושחקן, התנסה בשיטה שנה בקורס משחק קבוצתי בגיל 20, מספר על הגעתו לשיטה:

"תמיד עניין אותי תיאטרון, גם בתוך המחול, גם בעבודות הראשונות שלי, היה הרבה מאוד טקסט. בגלל שאני רוצה לרקוד ידעתי שאני לא הולך לעשות סטופ וללמוד 3 שנים, וחיפשתי מסגרת שתאפשר לי זאת. אני נמשך לדברים אלטרנטיביים והיה שם משהו שקסם לי. בכך שזה בדירה שלו, בחדר, ואתה מתייחס לתיאטרון בצורה הכי בלתי אמצעית שלו, בצורה הכי חתרנית שלו, פוגש אנשים, הממד האנושי הוא מאוד חשוב. הוא מדבר הרבה על אופוזיציוני וקואליציוני וזה קסם לי, מסגרת אופוזיציונית, שלא מנסה להתקבל על-ידי הכלל."

...מרואיין א', שחקן ומנחה קבוצות, התנסה בשיטה במשך שנה בקורס המנחים, טופל במספר טיפולים פסיכולוגיים דינאמיים, פסיכודרמה וטיפול בתנועה, מספר על הגעתו לשיטה:

"אני נמצא כל החיים במסלול מקביל של טיפול ושל משחק ושל במה. בעצם בכול הדרך שלי לבמה אף פעם לא למדתי משחק בצורה מסודרת, אלא דרך עשייה ודרך הגוף. כל פעם אני לוקח איזה משהו, ואני נמצא בשנים האחרונות בחברה של אנשים שהתנסו בשיטה של אוריין כי רציתי לחוות מקום שפוי, מקום של קשר."

לסיכום, ניתן לראות שהסיבות להגעתם של האנשים ללימוד השיטה מגוונות, המניע העיקרי הוא למידת טכניקה של עמידה על במה אך ישנם גם מניעים טיפוליים. רובם מדברים על איזושהי תחושה של משהו שונה, חדש ומיוחד, עמוק ומשמעותי, שמשך אותם להישאר ולחוות חוויית עבודה תיאטרלית שונה ממה שהם הכירו עד אז...

(עמ' 42-43)

(המשך יבוא)