הצטרפו לאיגרת השבועית

היצירה היא התגלמות המשאלה לעולם טוב יותר. היא התגלמות התקווה. היא הדרך לעולם טוב יותר. היא הדרך לגאולה.


(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר, הבוחנת את הערך התרפויטי המוסף שב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012)

 

1.א. המרחב כחלק מהסֵטינג

לסביבה הטיפולית, המקום שבו הטיפול מתרחש, יש משמעות רבה ביותר לגבי הטיפול עצמו. החלל – החדר / הסטודיו / הכיתה, פריטי הריהוט ומיקומם בתוך החלל - הספה, הכיסאות והדלת - לכולם יש השפעה על התהליך הטיפולי. תיאטרון החדר, המקום העיקרי שבו הועברו לימודי השיטה הוא סלון ביתו של אוריין. לפיו (1985): תיאטרון החדר הוא מקום בו ניתן לבדוק חומרים אמנותיים בקרבה מרבית. החלל הוא שותף בכוח בתהליך העשייה האמנותית, ובאמצעותו מבררים את מערכת היחסים בין החלל ליוצר, בין שניהם לסביבה חברתית רחבה וקבוצת צופים נוכחת.

 

מרחב העבודה כחלק חשוב בתהליך הלמידה הוזכר בכמה מהראיונות, כמקום שאִיפשר את התהליך הלימודי וההתפתחותי ושהיו לו גם השפעות תרפויטיות. כפי שמתאר מרואיין 4, ש', שחקן, במאי ומנחה קבוצות:

"כל הדבר הזה יושב בתוך מסגרת, יושב בתוך כלי, בתוך מְיכל, וזה הרגיש כמו בית. אנשים מרשים לעצמם לשבת או להשתרע - אחד על השטיח, אחד על הכורסה."

 

מרואיין 7, מ', הזדהה עם התחושה הזאת: 

"היה משהו שקסם לי מאוד בכך שכל מפגש התרחש בדירה שלו, בכך שזהו חדר ואתה מתייחס לתיאטרון בצורה הכי בלתי אמצעית שלו. תמיד אותו הסֵטינג. ויש משהו בתוך המסגרת המאוד מוגבלת הזו, שמאפשר לך להיות!"

 

מרואיין 9, א', מנחה קבוצות:

"מה שטוב קודם כל, זו העובדה שזהו מקום קטן, שזה הבית שלו והחדר שלו, ושאפשר 'להיות' שם."

 

(עמ' 46 - 47)

(המשך יבוא)

לאיגרת השבועית של 2014 . 2 . 20