הצטרפו לאיגרת השבועית

- האם זכור לך שקורצת מן החומר אשר ממנו עשויים כוכבים? - כן, אבל ברגע זה הבית הפוך וצריך להביא את הילד לגן ויש לי הופעה בערב והכביסה על החבל ויורד גשם.


 

הבונוס של סאיטו סאן

(מתוך ערב הסיפורים של יוסי)
 
בכל החברות ביפן מחלקים את הבונוס השנתי פעם אחת בשנה בתאריך קבוע. כמו כולם גם אנחנו חיכינו בקוצר רוח לבונוס. בחודש יוני, מדי ערב, במהלך הבילוי בסושי-בר, היה הנושא המרכזי שבו דנו היה הבונוס השנתי. הבונוסים היו אמורים להינתן בסוף החודש. המנהלים שלקחו חלק פעיל בערבים אלו, ניסו לשמור בסוד את גובה הבונוס והעובדים ניסו לדלות כל מידע אפשרי, כך שעיקר הבילוי היה ויכוחים וניחושים. רק אחד מאנשי הקבוצה לא לקח חלק פעיל בוויכוחים. היה זה סאיטו סאן, שבניגוד לכולם נהג ללכת הביתה מיד עם סיום העבודה.

 

מדי פעם נעשו ניסיונות לשכנע אותו להצטרף. סאיטו סאן חשב, התלבט ולבסוף החליט לחזור הביתה. זו הייתה התנהגות יוצאת דופן. אשתו של סאיטו סאן עבדה כמהנדסת בחברה אמריקאית שפתחה נציגות ביפן. זה כשלעצמו היה דבר נדיר. אישה שעובדת במקצוע טכני. כשנודע להם שהוא חוזר הביתה לבקשת אשתו, הפך לנושא בדיחותיהם של חבריו לקבוצה.

 

שאלתי את ידידי יאבוצ'י סאן מה יוצא דופן בכך שאשתו עובדת? אמרתי שאצלנו מקובל שנשים עובדות גם במקצועות טכניים. יאבוצ'י סאן הסביר לי באריכות יוצאת דופן: "כאישה יפנית מסורתית היא צריכה לעודד את סאיטו סאן לצאת עם חבריו לעבודה לבילוי המשותף. יש לכך חשיבות מאוד גדולה מבחינה חברתית. ככל שייצא יותר עם חבריו לעבודה, כך ייראה יותר שהוא מקובל בחברה שבה הוא עובד ואשתו צריכה להיות גאה בכך. גם אם הוא חוזר קצת שיכור. אישה יפנית תבקש מבעלה שיגיע הביתה מאוחר, גם אם הוא לא יוצא עם חבריו, כדי שבשכונת המגורים יראו כולם שהוא חוזר מאוחר. הבילוי המשותף מאפשר הצצה לחייהם הפרטיים של חברי הקבוצה, מפני שבמשך היום כולנו עסוקים בעבודה. אין שיחות מסדרון או שיחות פרטיות".

 

‏יום חלוקת הבונוס הגיע. בערב חגגנו את קבלתו. כטוב ליבנו בסאקי ובבירה נפתחו מעטפות הבונוס. מאחר שאצל היפנים אין סודות, תוך דקות ספורות כולם ידעו כמה כל אחד קיבל. החלו ויכוחים והשוואות. מנהלים שהיו איתנו סיפרו ער ההחלטות לגבי כל אחד. הכול גלוי ופתוח כל עוד אנחנו מבלים. אולם איש לא ידע את מה קיבל סאיטו סאן. הוא לא השתתף איתנו.

 

‏למחרת נודע לי כי סאיטו קיבל את הבונוס הקטן ביותר. התפלאתי על כך מפני שסאיטו היה מהנדס שרות מעולה וכמה מרעיונותיו יושמו בהצלחה והביאו לחיסכון כספי . חברי היפנים הסבירו לי שהמדד לבונוס הוא לא רק כישורי העבודה. מדד לא פחות חשוב הוא מקומן במדרג החברתי. מאחר שסאיטו סאן לא היה חלק מהמרקם החברתי של קבוצת מהנדסי השרות, היה מקומו בתחתית המדרג עם הבונוס הנמוך ביותר.

 

‏במשך השבוע לא נפגשנו. כולם היו עסוקים בקניות. לאחר שבוע הצטרף אלינו סאיטו סאן ושתה לשכרה עד שהיינו חייבים לגרור אותו הביתה. מאותו ערב הצטרף אלינו סאיטו בכל ערב והרבה לשתות. באחת הפעמים שאלתי אותו על השינוי בהתנהגותו. הרי זו לא פעם ראשונה שהבונוס שלו קטן. הוא ענה לי: "כל שנה הבונוס שלי הוא הקטן ביותר כי אני הולך לעזור לאשתי בעבודות הבית, מפני שהיא אישה עובדת. אבל זו הפעם הראשונה שהיא מקבלת בונוס גדול יותר משלי. לקבל בונוס גדול משלי על עבודת אישה - בזה לא יכולתי לעמוד".

לאיגרת השבועית של 2014 . 2 . 20