הצטרפו לאיגרת השבועית

הצלחה היא לא מה שאחרים אומרים עליך, אלא היא היכולת שלך להתמיד ביצירה מתוך אמונה בצדקת הדרך.


(קטעים מעבודת המחקר של טאל לוי, אמנית מופיעה ומטפלת בתנועה, בוגרת תיאטרון החדר, הבוחנת את הערך התרפויטי המוסף שב"שיטת אוריין - המעגל הפתוח", בעבודה עם אמנים מופיעים. מנחה: ד"ר אסתר הס, מכללת לסלי, נובמבר 2012)

 

...על הסטינג בתיאטרון החדר כמכיל ומאפשר התפתחות ויצירה

 

...ברקן (2002), לפי פרויד (1913), טוענת כי מטרת המרחב הטיפולי בתוך הסטינג, היא ליצור תנאים אופטימאליים ובכך לאפשר את התפתחותה של נוירוזת ההעברה ואת התרתה. עוד היא מוסיפה, לפי קינודוז (1992), שלסטינג שני רבדים, רובד אובייקטיבי בו מתקיימים חוקים חיצוניים, השולטים בחיים החיצוניים של המטפל והמטופל, ורובד סובייקטיבי המבטא מציאות פנימית. לפיה, על המטפל לשמור על הסטינג כדי לשמור על פונקצית ההכלה היצירתית שלו.

 

מתוך הסתכלות על הסטינג הקבוע, סטור (1972) טוען שהטכניקה הפסיכואנליטית עצמה מגלה יסודות טקסיים: החדר השקט, תנוחתו של המטופל על הספה, כשהאנליסט יושב מאחוריו, ההימנעות מחילופי הברכות המקובלים, האורך הקבוע של המפגש - כל אלה הם נהלים שתכליתם להקל על המטופל לבוא במגע עם עולמו הפנימי.

 

לסיכום, רוב מרואייני התנסו בשיטה לפי תפיסת תיאטרון החדר. המרחב בסֵטינג זה, כמקום קבוע, מוכר, ביתי ומכיל, כפי שמתואר חדר הטיפולים בפסיכולוגיה הדינאמית, היווה להם תחושה נוחה להתפתחות. הריטואל שתואר לפי סטור, בא לידי ביטוי גם בשיטה (של החדר), על התחושה זאת של קביעות שמאפשרת למתנסים לתת ביטוי לעצמם, בסעיף הבא...

(עמ' 47)

(המשך יבוא)

לאיגרת השבועית של 2014 . 2 . 27