הצטרפו לאיגרת השבועית

מתי הוא הזמן הנכון ביותר ליצירה? בהנחה שאין אנו שרויים במצב של התנגדות, עכשיו הוא הזמן.


(למאיר אריאל )

 

ענני אבק אחרונים

מול נבו

בסיס שמירה על דומיה ערבית.

אני משנן את החרות וזוכר את עינייך.

מתפתלת המכלית על גרגרי כביש אחרונים

שקיעה אדומה מול נבו שחור.

לא משה ולא אברהם חזו מכלית ואבק

או פולש ציוני וגדר מגננה

 

הדקלים נמסו אל השכחה

אפור על חום ועינייך הפקוחות

כה רַזַה וכה צמא

המכלית עוד רגע כאן

 

המילואים מזמן לא ירוקים

שמירה אחרונה על צל נבו, רואה את בוא הערב

שעות לפני תום עולם

משה היכן אתה להחליפני עכשיו.

שֵד מדבר שואב את הזיכרונות האחרונים של החום

ושיחי דרכים מוצאים את מנוחתם הראשונה על גב הבוטקה.

העיניים רוצות להיעצם אך עינייך עוד פקוחות לרווחה

מצמוצים ראשונים.

 

הדקלים התעוררו מהשכחה

חום על שחור ועינייך נעצמות

כה רזה וכה עייף

המכלית עוד רגע כאן

 

פסיעותיו של מאיר אריאל על קולו של אהוד בנאי

כמו גלים על ספינות מידבר מן הרדיו

עוד זרמים אחרונים של חום.

מול נבו לא נישאר אדם, לא ישראל חוצה נהר ולא אל

שום מושיע ושום יהושֻּע.

עינייך חולמות את הזיכרון האחרון בגעגוע נימשך.

 

הדקלים הם סנה בוער

אש מול שחור ועינייך עצומות.

הצמא מערער את שנתו

של בודד במשמרתו

המכלית עוד רגע כאן

 

(גידי סלושני, משורר ויזם)

לאיגרת השבועית של 2014 . 2 . 27